ביום חמישי (11.2) פורסם לראשונה ב-NEWS !וואלה ובעקבותיו באתרים נוספים, מסמך פנימי של קק״ל - קרן קימת לישראל שנכתב יום קודם לכן (10.2), שכותרתו "יהודה ושומרון - הצעת מחליטים" (קישור לכתבה- http://bit.ly/2OJgSy8). המסמך מסכם את החלטות דירקטוריון קק"ל באשר לפעילותה בשטחי הגדה המערבית.
פוסט חמישי בסדרה.
ב-21 למרץ 1983 כתבה פליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה בזמנו, מכתב למתאם הפעולות בשטחים בעניין התנהלותה של קק"ל באזור ההתנחלות מעלה לבונה, שאותו היא סיימה במילים:
"לאור כל האמור, מסתבר שהקרן הקיימת מבצעת פעולות בהיקף נרחב בשטח שלא אושר כאדמת מדינה. לדעתי יש לבצע בירור איך הגיעה הקרן הקיימת לעשות זאת ולנקוט בפעולה תקיפה למנוע הישנות פעולה כזאת בעתיד."
בדיוק שנה חלפה וב-21 למרץ 1984 שלחה אלבק מכתב נוסף למתאם הפעולות בשטחים, שכותרתו היתה "מעלה לבונה מזרח".
"מעלה לבונה מזרח" הוא השם שניתן לאזור שהצוות ברשות אלבק, סקר מצידו המזרחי של כביש רמאללה-שכם, קילומטרים ספורים צפון מזרחית מהמקום בו הוקמה ההתנחלות מעלה לבונה. בעקבות סקר זה הוכרזו כ-2,200 דונם מאדמותיהם של שלושת הכפרים: אל לבן אל שרקיה, קריות וא-סאוויה, אדמות מדינה והועברו להתנחלות שהוקמה בשנת 1984 במקום, שנקראה עלי. מכתבה של אלבק למתאם הפעולות בשטחים עסק בערר שהגישו בעלי קרקעות פלסטינים מהכפר אל לבן אל שרקיה, נגד פלישה של קק"ל לשטח חקלאי מעובד בבעלותם. וכך היא כתבה:
"...השטחים שאליהם מתיחס הערר הם במתחם בו פלשה הקרן הקיימת ללא רשות לאדמות פרטיות ונטעה עצים בתוך אדמות פרטיות מעובדות".
מדובר בשטח בן כ-90 דונם שנמצא משני צידי כביש הגישה הפיראטי של ההתנחלות עלי. כפי שאלבק תיעדה עבורנו, הקרדיט על ההשתלטות הזו שמור לקק"ל, למרות שבמקום אין שלט הוקרה.
בפוסט הבא נקפוץ כמה עשרות ק"מ דרומה להתנחלות נוקדים. גם תושביה חבים תודה גדולה לקק"ל ש"גאלה" עבורם שטח חקלאי פרטי גדול.