ארמונות החשמונאים

אתר ארמונות החשמונאים ממוקם בשולי יריחו וכולל שרידים של ארמונות החורף של הממלכה החשמונאית. בחודשים האחרונים פועלת ישראל להפוך את האתר למוקד תיירותי באמצעות צווי תפיסה צבאיים ואלימות החוות הסמוכות. הפוסט נכתב בשיתוף עמק שווה ופעילי Palestine Solidariry Co-Op

במרץ 2026 הוציא הצבא צו תפיסה (ת-24/26) לרצועת קרקע המובילה לאתר הארכאולוגי המוכר כארמונות החשמונאים, בפאתיה המערביים של יריחו (בתוך שטח C). תוואי צו התפיסה כפי שפורסם, אמור לייצר כביש גישה לאתר הארכאולוגי העוקף את יריחו (שטח A). הצו שנחתם על ידי מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, ב-30 במרץ 2026, נמסר לתושבים במקום רק ב-21 באפריל.

אתר ארמונות החשמונאים (תלול אבו אל-עלאייק) ממוקם בשולי יריחו וכולל שרידים של ארמונות החורף של הממלכה החשמונאית וההרודיאנית מהמאות ה-2 וה-1 לפנה"ס. האתר שוכן מטרים ספורים מהקהילה הבדואית של בני שבט הכעאבנה בעין א-דיוכ א-תחתא, אשר בחודשים האחרונים סובלת מאלימות ומהטרדות יומיומיות מצד מתנחלים.

התקפות המתנחלים על הקהילה החלו ב-10 בפברואר 2026, בפוגרום שנמשך שמונה שעות ובוצע על ידי עשרות מתנחלים. האירוע כלל אלימות פיזית נגד נשים וילדים, גניבת רכבים חקלאיים, כסף מזומן וחפצים בעלי ערך, לצד הריסת 13 בתי מגורים באמצעות דחפור. לאורך הפוגרום, קריאות המצוקה של התושבים למשטרת ישראל ולמת"ק הישראלי והפלסטיני זכו להתעלמות מוחלטת, מה שאיפשר את המשך ההריסות. התושבים סיפרו כי הדחפור הגיע מהמאחז הסמוך "חוות הארמונות", שהוקם בקיץ 2024 ומנוהל על ידי חנן הרבסט (המאחז אושר כהתנחלות קבע תחת השם "דעה" ב-1 באפריל 2026).

אף שכנגד חלק מהבתים ישנם צווי הריסה תלויים ועומדים, צו מניעה זמני של בג"ץ אמור היה להגן עליהם. מובן מאליו כי צווי הריסה אמורים להתבצע על ידי המנהל האזרחי, אך הריסה ישירה בידי מתנחלים מהווה עליית מדרגה נוספת בכאוס השלטוני השורר בגדה המערבית.

המנהל האזרחי אישר מאוחר יותר כי לא הוא שהורה על ההריסות. בסוף הפוגרום הזהירו המתנחלים את התושבים כי אם ישובו, בתיהם יישרפו כליל, ואף חרשו אדמות בתוך תחומי הקהילה. בין התוקפים תועד כשהוא גלוי פנים מיכה סודאי. סודאי מוכר כמי שפועל להטלת אימה על קהילות פלסטיניות בדרום בקעת הירדן, וחשוד כאחד ממובילי הגירוש של קהילת ראס עין אל-עוג'ה בינואר 2026.

ראוי לציין כי בבוקר הפוגרום (10 בפברואר 2026), העלה שר המורשת, עמיחי אליהו, פוסט לפייסבוק שבו הוא נראה מבקר בארמונות החשמונאים ומצהיר: "כל מה שייבנה על המורשת של העם היהודי אנחנו נחריב אותו".

כיום, חברי הקהילה חיים ללא קורת גג או בין הריסות בתיהם, בעוד התוכניות לפיתוח האתר הארכאולוגי הסמוך – כאטרקציה תיירותית רווחית בניהול מתנחלים – ממשיכות להתקדם.

במסגרת הסכמי אוסלו, שחילקו את האחריות על אתרים ארכאולוגיים בין הרשות הפלסטינית בשטחי A ו-B לבין קצין מטה ארכאולוגיה (קמ"ט) של המנהל האזרחי בשטח C, סעיף 9 לנספח III הגדיר 12 אתרים בעלי "חשיבות ארכאולוגית והיסטורית לצד הישראלי", ובהם ארמונות החשמונאים. לפי ההסכמים, אתרים אלו היו אמורים לעבור בסופו של דבר לשליטה פלסטינית, תחת פיקוחה של ועדה מקצועית פלסטינית-ישראלית משותפת – ועדה שמעולם לא כונסה.

ארמונות החשמונאים הם גם אחד מכמה אתרי עתיקות מרכזיים ששר המורשת הנוכחי, עמיחי אליהו, הגדיר כ"אתרי עוגן" בתוכנית לפיתוח פארקים ארכאולוגיים בעלי נרטיב יהודי-מרכזי ברחבי הגדה המערבית. ביולי 2023 הקצתה הממשלה 20 מיליון ש"ח לפיתוח האתר כאטרקציה תיירותית, ונקבע כי המועצה האזורית בנימין תפעיל אותו. הקהילה של עין א-דיוכ א-תחתא יושבת בחלקה על מה שישראל מגדירה כאדמות מדינה, ובחלקה על קרקע פרטית בבעלות משפחות ממזרח ירושלים. השטח המושפע מצו התפיסה הנוכחי הוא בבעלות פרטית, אך נכון ליוני 2026, הבעלים טרם אותרו.

בשנים האחרונות, קמפיין בהובלת מתנחלים וארגון "שומרים על הנצח" טען להרס מכוון של עתיקות "יהודיות" על ידי פלסטינים, בניסיון לדחוף את הממשלה להרחבת השליטה באתרי הגדה המערבית; אתר ארמונות החשמונאים הוזכר לעיתים תכופות בהקשר זה. לאורך השנים ביצע קמ"ט ארכיאולוגיה פעולות אכיפה רבות באתר, כולל עצירת עבודות, החרמת ציוד והריסת מה שהוא מגדיר כבנייה בלתי חוקית.

צווי תפיסה צבאיים הם לכאורה זמניים, ונועדו לשמש רק למטרות ביטחוניות דחופות. עם זאת, המושג "צרכים ביטחוניים" כפוף בראש ובראשונה לאינטרסים של מפעל ההתנחלות. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר צווי התפיסה שהוציא הצבא: בין 2023 ל-2025 הונפקו לפחות 140 צווי תפיסה, במסגרתם נתפסו כ-3,370 דונם. מתוך 140 הצווים שנבחנו, 113 (כ-81%) נועדו לשרת אינטרסים של מתנחלים, בעיקר לצורך הגנה על התנחלויות ומאחזים. צו תפיסה נוסף הקשור לתוכניות פיתוח של אתר עתיקות הוצא עבור תל סבסטיה ביולי 2024.

לגבי שנת 2026, הנתונים המלאים טרם גובשו כדי להציג תמונה מקיפה, אך נראה כי המגמות דומות לאלו שראינו בשנים האחרונות. צו התפיסה ת-24/26 הוא דוגמה מובהקת לצו שהוצא כדי לשרת את אינטרס המתנחלים, ולא עבור מה שניתן להגדיר כ"צרכים ביטחוניים דחופים".