ביום חמישי (11.2) פורסם לראשונה ב-NEWS !וואלה ובעקבותיו באתרים נוספים, מסמך פנימי של קק״ל - קרן קימת לישראל שנכתב יום קודם לכן (10.2), שכותרתו "יהודה ושומרון - הצעת מחליטים" (קישור לכתבה- http://bit.ly/2OJgSy8). המסמך מסכם את החלטות דירקטוריון קק"ל באשר לפעילותה בשטחי הגדה המערבית.
פוסט רביעי בסדרה.
היום נחזור למחצית הראשונה של שנות ה-80 על מנת להיזכר ולהזכיר שהרומן של קק"ל עם מפעל ההתנחלויות לא החל עם המסמך שפורסם לפני מספר שבועות. גם הרומן של קק"ל עם גזל קרקעות של פלסטינים, לא החל לאחרונה. הדברים תועדו במכתבים של מי שהיתה בזמנו מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, עו"ד פליאה אלבק, אחת מאמהותיו של מפעל ההתנחלויות.
ב-21 למרץ 1983 כתבה אלבק מכתב למתאם הפעולות בשטחים, שכותרתו היתה: "מעלה לבונה". המכתב עסק בהכרזה על כ-1,700 דונם מאדמותיהם של שלושה כפרים מצפון לרמאללה שנועדו לשמש את ההתנחלות מעלה לבונה. מסתבר אבל שהיה גורם, שבעצה אחת עם המתנחלים באזור החל כבר להכשיר את הקרקע לפני שאלבק וצוותה הכריעו מה הן אותן אדמות שניתן להכריז עליהן "אדמות מדינה". כך כתבה אלבק:
"בינתים הוחל, ללא בדיקת הבעלות ,לפרוץ דרכים בשטח ולנטוע את השטח מטעם הקרן הקיימת לישראל..."
מכתבה של אלבק עסק בכ-20 דונם חקלאיים שעובדו על ידי בעליהם הפלסטינים, במדרון המזרחי של הפסגה עליה הוקמה ההתנחלות מעלה לבונה. תוהים מה באמת קרה עם אותם 20 דונם שעליהם קק"ל השתלטה והאם קק"ל החזירה אותם לבעליהם? הצחקתם את החבר'ה מקק"ל. הם הרי עסוקים ב"גאולת קרקעות". כיום השטח הזה מיוער על ידי אותן נטיעות של קק"ל, והוא כלוא בתוך הגדר שנבנתה סביב ההתנחלות בשנת 2008. בשנת 2019 הוקמה במקום, באופן בלתי חוקי כמובן, סוג של חווה חקלאית.
את מכתבה סיימה אלבק במילים הבאות:
"לאור כל האמור, מסתבר שהקרן הקיימת מבצעת פעולות בהיקף נרחב בשטח שלא אושר כאדמת מדינה. לדעתי יש לבצע בירור איך הגיעה הקרן הקיימת לעשות זאת ולנקוט בפעולה תקיפה למנוע הישנות פעולה כזאת בעתיד."
ובכן "פעולה תקיפה" לא ננקטה כנגד הקרן הקיימת בעקבות המכתב של אלבק. וזאת כנראה הסיבה שהיא עשתה בדיוק אותו דבר גם באזור שנבזז על ידי ישראל והועבר להתנחלות עלי, שהוקמה בשנת 1984 מצידו השני של כביש רמאללה שכם. אך על כך נרחיב בפוסט הבא.