קו ביוב בטחוני

זה מספר חודשים שהצבא פורץ דרך חדשה. הדרך שאורכה כ-7 קמ', מתחילה בכביש 367 ומגיעה לפאתי צור הדסה. לכאורה מטרת הדרך היא ביטחונית והיא חלק מפרויקט "גדר ההפרדה" שישראל בונה ב-20 וקצת שנים האחרונות. אלא שהתוואי חופף בחלקו גם לתוואי של כביש עוקף חדש שמתוכנן להיבנות באותו אזור.

בתחילת השנה החלו קבלני עפר של הצבא לפרוץ דרך עפר שמתחילה בנקודה שנמצאת על כביש 367, כמה מאות מטרים ממזרח למחסום ג'בע. הדרך שחלקה נחצב בתוואי טופוגרפי תלול וסלעי, חוצה ואדיות והרים במקביל לקו הירוק, עד לפאתי הישוב צור הדסה, אך הוא אמור להמשיך ולהגיע עד למחסום ביתר עילית. מדובר בדרך הארוכה ביותר שכיום ישראל פורצת בגדה המערבית.

בראשית פברואר 2023 פרסמנו כאן פוסט שבו כתבנו על צו התפיסה שהצבא הוציא שבועות ספורים קודם לכן, על מנת לפרוץ ולסלול את תוואי הדרך הזו. אנו ממליצים לשוב ולקרוא את הפוסט על מנת להבין טוב יותר את ההקשר הרחב שבו העבודות הללו מתבצעות.

בינתיים מתברר שלא מדובר רק בדרך בטחונית, אלא גם בתוואי שלאורכו יונח צינור ביוב שאמור להוביל בין היתר את הביוב של ההתנחלות החרדית הענקית ביתר עילית, למתקן טיהור שפכין ממערב לקו הירוק. הביוב של ביתר עילית, זיהם במשך שנים את שדות הכפר ואדי פוכין והוא ממשיך לזהם את שדות הכפר נחלין. בשנים האחרונות זליגות הביוב לכיוון ואדי פוכין פסקו, בעקבות הליך משפטי שניהלו תושבי הכפר בסיוע קבוצת פעילים מצור הדסה, נגד עיריית ביתר עילית והמדינה.

כאשר בוחנים את תוואי הדרך החדשה, שהצבא טוען כי היא עתידה לשמש אותו לשם סגירת הגבול בין הגדה המערבית ובין ישראל, רואים כי היא חופפת חלק נכבד מתוואי כביש 3742, המתוכנן לחבר בין כבישי הרוחב 367 ו 375.

אז האם מדובר בכביש בטחוני, או שמא מדובר בכביש שישמש גם, או בעיקר, לצרכי המתנחלים? ניסיון העבר מלמד שלא פעם כבישים שהצבא טען מלכתחילה שנועדו לצרכי בטחון, משמשים בסופו של דבר צרכים אזרחיים של המתנחלים. אנחנו נמשיך לעקוב אחר העבודות במקום ונדווח כאן על כל התפתחות משמעותית.

כאן כתבה של צפריר רינת בהארץ בנושא