ביום שישי בערב (27.1.2022), נורו למוות בהתנחלות/שכונה נווה יעקב, שבעה אזרחים ישראלים, ע"י פלסטיני תושב מזרח ירושלים. מעבר לצער על שפיכות הדמים האיומה הזו, שבאה אחרי הרג מתמשך שגובה חיים של פלסטינים במספרים גדולים הרבה יותר, חשוב לדעתנו דווקא עכשיו, לדבר על נווה יעקב, שרבים מבין הישראלים אינם יודעים, או אינם רוצים לדעת, כיצד הוקמה ומדוע הוקמה דווקא במקום זה. למותר לציין שבפוסט זה אין משום "הצדקה" לפגיעה באף אדם באשר הוא. בפוסט זה יש כן ניסיון לדבר על ההקשר שבו הטרגדיה הזו התחוללה: ההקשר הוא משטר האפרטהייד הישראלי. וההתנחלות/שכונה נווה יעקב היא חוליה אחת נוספת בשרשרת הולכת ומתעבה של עובדות על הקרקע, שמשטר האפרטהייד הזה יוצר בגדה המערבית ובמזרח ירושלים בכללה, מזה למעלה מ-55 שנה.
שבועות ספורים לאחר כיבוש הגדה המערבית, ביוני 1967, ישראל החילה את החוק הישראלי על שטח בן כ-70 אלף דונם ולמעשה סיפחה אותו בניגוד לחוק הבינ"ל לשטחה. באזור זה המכונה כיום "ירושלים המזרחית", נבנו במהלך השנים מספר שכונות/התנחלויות שחיים בהן כיום כ-235 אלף ישראלים. בנוסף להם, מתגוררים במזרח ירושלים עוד כ-365 אלף פלסטינים, המהווים קרוב ל-40% מכלל אוכלוסיית העיר. חשוב להבין כי הפלסטינים הללו לא היגרו לישראל. אלא ישראל היא זאת ש"היגרה" אליהם. על אף שהעיר שבה הם חיים סופחה למדינת ישראל, רובם המוחלט אינם אזרחים ישראלים. מבחינת ישראל מדובר ב"תושבי קבע" הרשאים לחיות ולעבוד בישראל, לשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ובתמורה לקבל שירותים ממערכת הרווחה והבריאות הישראלית, אך הם אינם רשאים לבחור או להיבחר לכנסת. במילים אחרות, לכ-365 אלף איש שישראל סיפחה את המקום בו הם נולדו וחיים מזה דורות, אין אפשרות להשתתף בעיצוב המערכת הפוליטית שקובעת כיצד חייהם יראו. במקביל, ישראל מתאמצת להקשות על אותם מעט פלסטינים מזרח ירושלמים שכן רוצים להתאזרח בישראל, לממש את רצונם. ומאידך, ישראל ביטלה עד היום את מעמד תושבות הקבע של קרוב ל-15 אלף פלסטינים מזרח ירושלמים, באמתלות שונות.
נווה יעקב הוקמה בראשית שנות ה-70. היא השכונה/התנחלות הצפון-מזרחית ביותר בתוך שטח השיפוט של ירושלים. היא נבנתה כחלק ממערכת "שכונות הטבעת" (יחד עם רמות, פסגת זאב, הגבעה הצרפתית, ארמון הנציב, הר חומה וגילה) על מנת לשבור את "הרצף הפלסטיני" בין ירושלים המזרחית ושאר הגדה המערבית. לשם בניית ההתנחלויות/השכונות הללו, ישראל הפקיעה מעל 23 אלף דונם, מתוך 70 אלף הדונם שהיא סיפחה. לדף באתר 'בצלם' עם פירוט כל ההפקעות שישראל ביצעה במזרח ירושלים - https://bit.ly/3wLhl5M
בדומה למקרה של "גוש עציון" גם השם "נווה יעקב" נבחר על מנת ליצור אשליה של המשכיות עם המושבה הקטנה נווה יעקב, שהוקמה באמצע שנות ה-20 ונהרסה ע"י הצבא הירדני בשנת 1948. אלא שהמושבה נווה יעקב שכנה מספר קילומטרים מדרום מערב למקום בו הוקמה ההתנחלות/שכונה הנוכחית. איך אם כן הוקמה נווה יעקב ב-1970? באמצעות צווים עליהם חתם שר האוצר, שבאמצעותם הופקעו למעלה מ-1,000 דונם מתושבי בית חנינא והכפר חזמא. אגב, הכפר חזמא עצמו, כמו עוד כפרים פלסטיניים נוספים סביב ירושלים המזרחית, נותר מחוץ לשטח שסופח על ידי ישראל. יעני את האדמות לקחו ואת האנשים השאירו בחוץ.
שטחה הבנוי של ההתנחלות/שכונה נווה יעקב עומד כיום על כ-900 דונם. היא גובלת ממערב בבסיס צבאי שבו ממוקמת מפקדת פיקוד מרכז ובשכונה המזרח ירושלמית בית חנינא. מדרום היא גובלת בשכונה/התנחלות פסגת זאב שהוקמה בשנות ה-80. מצפון וממזרח לנווה יעקב ישנם כ-340 דונם שנמצאים בשטח C של הגדה המערבית - שעומדים נכון להיום בלא שיש בניה עליהם. שטח זה נותר בכוונה בתוך "מרחב התפר" – כלומר בתוך השטח שהוקף על ידי גדר ההפרדה, באופן כזה שהוא סופח בפועל לשטחה של נווה יעקב. זאת מכיוון שישראל מתכננת להקים במקום התנחלות נוספת שתוצג כ"שכונה" של ההתנחלות גבע בנימין. קישור לידיעה בעיתון 'הארץ' מיולי 2017 - http://bit.ly/3JtYmnO
לימים הסתבר שגזל הקרקעות בנווה יעקב, לא נעצר בגבול הסיפוח של ירושלים. בעשורים האחרונים נווה יעקב עברה תהליך התחרדות מואץ. בשנת 2017 סיפרנו כאן (https://bit.ly/3HeGpXm) כיצד עמותות חרדיות השתלטו על אדמות פרטיות שנותרו מחוץ לשטח שישראל סיפחה (כלומר בשטח C) ובנו עליהן באופן לא חוקי מוסדות חינוך. בשנים האחרונות מקדמת במקום עמותה בשם "נאות יעקב" תוכנית מתאר שמטרתה להכשיר את הבנייה הלא חוקית הזו. בזמן הקרוב לאחר שנלמד עוד פרטים, נקדיש לסיפור זה פוסט נפרד.
