ניהול ותחזוקה של משטר אפרטהייד זה עניין לאנשים רציניים. נדרשת נחישות והרבה מחויבות. אחרי הכל, עמים אינם מתנדבים ככה סתם לחיות תחת שלטון זר, אלים ומדכא. שימורו של משטר אפרטהייד דורש גם הפעלת אלימות בלתי פוסקת, שכן אחרת, דברים יכולים לצאת מהר מאוד משליטה. אבל לצד האלימות נדרשים גם הרבה משאבים, ציוד, יכולות טכניות וידע מקצועי לא מבוטלים, אותם המדינה צריכה לעיתים קרובות לרכוש בשוק החופשי מבעלי מקצוע וספקים שונים:
סמיטריילרים, משאיות, מנופים, טרקטורים, בולדוזרים, עובדי פינוי והריסה, אינסטלטורים, כורתי עצים, מסגרים, מנעולנים, חשמלאים, מקדחי קונגו, מכולות ריקות ואפילו פלסטיק פצפצים לאריזת חפצים שבירים. כל הדברים הללו ועוד רבים אחרים, מופיעים במסמך של המנהל האזרחי שכותרתו: "מחירון תקף מיום 1/12/2017 - בעלי מקצוע ופועלים נספח ב'".
הנה כמה דוגמאות לשירותים ומחיריהם: יום עבודה של פועל פירוק גדרות ומבנים למשל, יעלה למנהל האזרחי 647 ש"ח כולל מע"מ ולאחר 15% הנחה. יום עבודה של מפעיל ציוד מכני כבד יעלה כבר 895 ש"ח כולל מע"מ. יום עבודה של מסגר, נגר או טכנאי גז יקפוץ ל-1,989 ש"ח. אוטובוס ממוגן אבנים שמסוגל להוביל לפחות 30 פועלים, יעלה 2,486 ש"ח לעבור כל יום. יום עבודה של מנוף הידראולי 200 טון יעלה כבר לא פחות מ-13,923 ש"ח. עסק יקר אומנם, אבל אין ברירה. אפרטהייד זה עסק למקצוענים (קישור למסמך המלא - https://bit.ly/3GJLdCg).
את המסמך הזה קיבלנו בעקבות שאילתא שהגשנו למנהל האזרחי. השאלה היתה: כיצד מחושבים סכומי הכופר הנגבים מאנשים שמבקשים לשחרר ציוד שהוחרם בשל מעורבותו בבנייה שהמנהל האזרחי מגדיר כ"לא חוקית"? אם הבנו נכון, אזי התשובה של המנהל האזרחי היא שסכומי הכופר מחושבים על פי עלות השינוע של הטובין המוחרמים למגרשי ההחרמות של המנהל האזרחי.
השאלה הזו העסיקה אותנו בזמן שעבדנו על הסיפור שפרסמנו כאן בפוסט הקודם על הקבלן פ', שהבאגר שלו הוחרם על ידי פקחי המנהל האזרחי, שעה שעבר בשטחי B, באמתלה שהוא עבד בתוך שטח שנכלל בתוך צו איסור בניה 1/96. מכיון שעל מנת לשחרר את הבאגר שלו, פ' נאלץ לשלם למנהל האזרחי כופר על סך 6,862 ש"ח, תהינו כיצד הסכום הזה חושב (https://bit.ly/3pT3MNz).
לפני קצת פחות מחודשיים פרסמנו כאן שהמנהל האזרחי גבה בשנים 2014-2020 בתמורה לשחרור ציוד שנתפס על ידו למעלה מ-8 מליון ש"ח. (https://bit.ly/3rZA1xs) .
