ביום רביעי (2.12.2020) השקנו מפה אינטראקטיבית חדשה שבה ניתן לראות את המקומות והאופנים שבהם ישראל ומתנחלים מפרים את ריבונות הרשות הפלסטינית בשטחים שהועברו לאחריותה. המפה שהשקנו מחולקת לשני חלקים: חלק אחד מראה את ההפרות הרשמיות שמבוצעות על ידי הצבא עצמו באמצעות צווים צבאיים שונים, והחלק השני מראה את ההפרות הלא רשמיות שמבוצעות על ידי מתנחלים בגיבוי הצבא כמובן. לחצו כאן לקישור למפה.
את הפרות הריבונות הפלסטינית שנעשות על ידי מתנחלים בגיבוי הצבא, ניתן לחלק לארבע סוגים עיקריים:
1- מניעת גישה לשטחים חקלאיים ולשטחים פתוחים המשמשים למרעה 2- השתלטויות חקלאיות 3- פריצות דרכים ובנייה 4- סיורי מתנחלים
במפה ישנם 22 אתרים שונים אשר אליהם מתנחלים מגיעים לביקורים תקופתיים. ביקורים אלו כרוכים לרוב בסגירת האזורים בהם המתנחלים מבקרים והטלת מגבלות תנועה קשות על הפלסטינים במקום על ידי הצבא שמלווה אותם כמובן. הסרטון הקצר (קישור בהערה השניה) שהעלה ארגון B'Tselem בצלם צולם בכפר כפל חארס מצפון לסלפית, שבו ישנם שלושה אתרים עתיקים שמזוהים עם קבר כלב בן יפונה, קבר יהושוע בן נון וקברו של אביו של יהושע - נון, מראה כיצד נראה ביקור מסויט כזה.
מבחינת המתנחלים שמעורבים בסיורים הללו, מדובר כמובן ב"הפגנת נוכחות" שמאחוריה אמירה ברורה: הכל שלנו ולכן אנחנו נעשה מה שבא לנו, איפה שבא לנו ומתי שבא לנו. לשם עידוד פעילות זו אף הוקמה בשנת 2012 עמותה המכונה "הקרן למורשת קבר יוסף והמקומות הקדושים", שכיום מעסיקה (באופן חלקי) 6 עובדים.
הנה עדות של מהא דוויכ תושבת כפל חארס שניתנה לבצלם בינואר השנה, שבה היא מתארת מה קורה שם כאשר מתנחלים מגיעים לכפר (הקישור לעדות זו ולעדויות נוספות של תושבי הכפרים כפל חארס ועוורתא בהערה השלישית):
"ברגע ששמעתי על הכניסה של המתנחלים דרך הרשתות החברתיות, הודעתי כמו תמיד לשני הבנים שלי שגרים אתנו ועובדים בערב, כדי שידעו לא ללכת לעבודה. כשיש כניסות כאלה הם נשארים לישון בבית אחרי משמרת הבוקר, כדי שיוכלו להישאר ערים בלילה בזמן שהמתפללים בעיירה, כי אנחנו ממש חוששים לחיינו. אנחנו נשארים ערים במשך כל הלילה ואני אפילו מבקשת מהבן שלי סאלח שגר למטה שהוא ואשתו יעלו אלינו כי אני חוששת להם.
המתנחלים הגיעו בסביבות השעה 23:00, הפעם במספרים גדולים יותר מבדרך כלל. בכל פעם, לאורך כל הדרך לקברים הם מתנהגים בוונדליזם, מתקיפים את הבתים של התושבים ומשחיתים את הרכוש שלנו. הם זרקו אבנים על הבית שלנו ובעלי והילדים יצאו החוצה. יצאתי אחריהם כי פחדתי שהם ייפגעו. שני חיילים הורו לנו מיד להיכנס בחזרה הביתה, אבל בעלי, שמדבר עברית, התעקש שהמפקד שלהם יגיע. כעבור חצי שעה בערך הגיע ג'יפ צבאי והחיילים הורו לבעלי להיכנס הביתה. המפקד אמר לו שהוא יציב חיילים ליד הבית שלנו ואם יקרה משהו הוא ישא באחריות. נכנסנו חזרה הביתה וראינו מחוץ לחלונות שני חיילים לפני הכניסה.
בסביבות השעה 4:00 המתפללים יצאו מהעיירה. גם בדרך החוצה הם זרקו על הבית שלנו אבנים וקיללו אותנו, מול עיני החיילים.
הם שברו כבר כמה פעמים את שעון המים שצמוד לגדר של הבית, ואת הפעמון שעל דלת הכניסה. אחרי שתיקנו אותו כמעט עשר פעמים פשוט הפסקנו לתקן אותו. גם את העציצים שלפני הבית הם שברו. את האוטו שלנו אנחנו מחנים במחסן כדי שלא ישחיתו אותו."
