הרועה הממשלתי

ביום שני ה-10.2.2025 אדון יוסי סגל, הממונה הוותיק "על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון", שהתארח אצלנו פעמים רבות בעבר כאן במדור, היה עסוק במיוחד. ביום זה הוא חתם על לא פחות מ-6 הודעות שונות על הכוונה "לאשר הרשאה לשימוש זמני באדמות מדינה לצרכי רעייה". לכל אחת מ-6 ההודעות מצורפת מפה שממנה ניתן ללמוד היכן השטח שבכוונת מיסטר סגל להקצות. 

במסמך אין פירוט לגבי אורך הזמן שבכוונת סגל להקצות את השטחים הללו וגם אין פירוט לגבי הגורמים שלהם הוא  מתעתד להקצות את הקרקעות, אבל אין בכלל ספק שמדובר במתנחלים. ולא רק במתנחלים, אלא במתנחלים שבחרו להציב את עצמם בחזית הגירוש האלים של פלסטינים משטחים נרחבים מאוד בגדה המערבית.

מגיפת אלימות המתנחלים בגדה המערבית, לא צמחה יש מאין. חלק ניכר ממנה קשור ישירות להחלטה של רשויות שונות של מדינת ישראל לסייע בהקמת מאחזי רועים שתושביהם הם שעומדים מאחורי חלק גדול מאוד מהתקיפות האלימות נגד פלסטינים בשנים האחרונות. תמיכת רשויות המדינה במהלך הזה באה לידי ביטוי במספר דרכים מרכזיות:

1. אבטחה של הצבא שנוכח באותם מאחזים והעברת כמויות של נשק ותחמושת למתנחלים עצמם.

2. היעדר כמעט מוחלט של אכיפת חוק, הן על הבנייה הלא חוקית במאחזים והן כנגד מעשי אלימות שרבים מתושביהם מעורבים בהם.

3. הלוואות, תמיכות ומענקים שמועברים ישירות למתנחלים במאחזי הרועים וכן לארגונים שתומכים בהם.

4. הקצאות קרקע נדיבות - לרוב בנות אלפי דונמים, בלא כל תמורה. 

חזרה ל-6 ההקצאות של סגל. זו הפעם הראשונה שהמנהל האזרחי מפרסם מראש את כוונתו להקצות קרקעות למתנחלים עבור רעייה. הפרסום הוא תוצאה של עתירה שהגישה תנועת שלום עכשיו לבג"ץ, בדרישה לפרסם בשקיפות הקצאות קרקע בגדה המערבית. העתירה הוגשה מכיון שעד כה כל הקצאות הקרקע של המנהל האזרחי בגדה המערבית, הן לחטיבה להתיישבות (שמקצה אותן הלאה לצדדים שלישיים) והן לגופים או אנשים אחרים, נעשו בלא כל שקיפות. 

מהמפות המצורפות להודעות של סגל, ניתן ללמוד כי 5 מתוך ההקצאות המתוכננות הן של "אדמות מדינה" שנרשמו בטאבו בתקופה הירדנית. ההקצאה השישית היא של אדמות שישראל בזזה ישירות מתושבי הכפרים דיר בלוט ולובן אל ע'רביה באמצעות הכרזה עליהן כאדמות מדינה. בסך הכל מדובר על למעלה מ-16 אלף דונם הכלולים בשטחים שבכוונת סגל להקצות לרעייה.

בכל השטחים עליהם מדובר, מתנחלים למעשה כבר שולטים בפועל מזה מספר שנים, באמצעות מאחזי רועים אלימים שהוקמו בתוך השטחים המוקצים עצמם או בסמוך אליהם. זאת אומרת, שההקצאות הללו נועדו בעצם "להכשיר" בדיעבד השתלטויות אלימות קודמות של מתנחלים, על השטחים הללו, וברוב המקרים גם על שטחים נרחבים הרבה יותר סביב, אותם המדינה לא יכולה להקצות באופן רשמי, שכן מדובר באדמות בבעלות פלסטינית. 

נקודה נוספת שראוי לשים אליה לב: קרוב ל-11 אלף דונם מתוך כ-16 אלף הדונם אותם סגל מתכוון להקצות, הם בתוך שטחים שהצבא הכריז עליהם כ"שטחי אש" שהם בהגדרה שטחים צבאיים סגורים. ההקצאות הללו מלמדות פעם נוספת על כך שישראל ממשיכה להחזיק קרוב למליון דונם בגדה המערבית בסטטוס של "שטחי אש" (שרשמית מתנחלים כלל אינם יכולים להיכנס אליהם), על מנת לרוקנם מתושביהם הפלסטינים ולהעבירם למתנחלים. 

מדובר בהקצאה למאחז 'חוות אביחי' שכל השטח שהוקצה לו (2,622 דונם) נמצא בתוך שטח האש הפיקטיבי 203. בהקצאה ל'חוות גושן' שרוב השטח שהוקצה לה (6,652 מתוך 8,734 דונם) נמצאים בתוך שטח אש הפיקטיבי ברובו 903. ובהקצאה לסדרת מאחזי פרא אלימים במיוחד הקשורים להתנחלות המבודדת והאלימה כוכב השחר, שנמצאים סביב ראס עין אל עוג'א, אשר רוב השטח שבכוונת סגל להקצות להם (1,621 דונם מתוך כ-2,395 דונם) נמצאים בתוך שטח האש הפיקטיבי ברובו 906. 

בשבועות הקרובים נפרסם יחד עם שלום עכשיו דו"ח מקיף על מאחזי הרועים, שיעסוק בהיקפי התופעה והשלכותיה על המרחב וכן על האופן שבו המדינה תומכת במאחזים הללו באמצעות הקצאות קרקע ותקציבים.