יצא לנו לארח כאן עד היום את השופט והמתנחל (מאלון שבות) נעם סולברג מספר פעמים, אך בעקבות פסק הדין שלו משבוע שעבר שבדעת יחיד (נגד שמונה שופטים נוספים בהרכב) אישר את "חוק ההסדרה" תוך צמצום מסויים של תחולתו, מצאנו לנכון לארח אותו כאן שוב.
תזכורת: בשבוע שעבר פסל בג"ץ את החוק שמטרתו היתה להפקיע קרקעות פרטיות מפלסטינים שעליהן נבנו באופן בלתי חוקי התנחלויות ומאחזים. השופט נעם סולברגנימק את התנגדותו לפסילת החוק בפסק דין ארוך ששווה לקרוא על מנת להבין עד כמה עמוקים שורשיו של נגע הגזענות הלאומנית הבוטה ונטולת הבושה, גם בצמרת מערכת המשפט המקומית. בשל קוצר היריעה נביא רק את הסיפא של דבריו:
"חוששני כי ביטול החוק לא יועיל – לא למתיישבים, גם לא לבעלי הקרקע. אלו לא נהנים, ואלו חסרים. הקרקעות והמבנים שאותם ביקש המחוקק להסדיר, למצער רובם, ישארו מונחים אפוא בשיממונם וקיפאונם – עד שיבוא אליהו, או עד 'להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות בו' (המוקדם מביניהם)".
חזרנו וקראנו את המשפט הזה מספר פעמים, אך נבצר מאיתנו להבין מדוע וכיצד אליבא דסולברג הקרקעות והמבנים השדודים צריכים להיוותר "מונחים בשיממונם"? היתכן כי לא ברור לשופט בית המשפט העליון סולברג שהמדינה היא זו האחראית לאכוף את החוק ולאפשר לבעלי אדמות פלסטינים לעשות שימוש חופשי ובטוח ברכושם, גם כאשר מתנחלים ישראלים בברכת ועידוד הרשויות הישראליות, פולשים לאדמותיהם?
ואז נזכרנו בעוזרו המשפטי לשעבר של השופט סולברג ואיש מכון המחקר הימניפורום קהלת Kohelet Forumבהווה, עוה"ד אריאל ארליך. אותו ארליך שסולברג כתב עליו פעם: "בחור טוב , משפטן מצוין", היה אחד מתושבי המאחז הלא חוקי (והמפונה) עמונה שהוקם על קרקעות שדודות. מזה למעלה מעשור שארליך מתגורר בבית לא חוקי נוסף שנבנה אף הוא על קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית, שמתנחלי עפרה השתלטו עליהן בסיוע רשויות המדינה. במילים פשוטות: סולברג פסק שאין צורך לפנות את ביתו של עוזרו המשפטי המוערך (על ידו), שמתגורר בבית שנבנה תוך גזל קרקע אלים.
בתלמוד מצוטט מספר פעמים המשפט הבא: "אין לו לדיין אלא את אשר עיניו רואות". כנראה שכאשר אדם במשך שנים בוחר להתחכך ולעבוד יום יום עם "בחורים טובים" ו"משפטנים מצויינים" מסוגו של עוה"ד אריאל ארליך, זה נראה לו גם לגמרי טבעי לחכות שאליהו הנביא יטפל בקריסת שלטון החוק בגדה המערבית.
מזל ששמונת חברותיו וחבריו של סולברג שחתומים על פסק הדין הזה היו הפעם טיפה יותר סקפטים בכל הקשור למחויבותו של אליהו הנביא לטפל במתנחלים גזלנים וברשויות מושחתות.
