גילוי האש

בתחילת קיץ של שנה שעברה (2024) פרסמנו כאן פוסט שבו סיפרנו על השריפות החוזרות ונשנות שהתרחשו בתוך המובלעת החקלאית של תושבי הכפר חוסאן, שנבלעה על ידי התנחלות הענק החרדית, ביתר עילית. הסיפור הזה הוא חלק מסיפור גדול יותר של הצתות שמתנחלים עמדו מאחוריהן.

ברחבי הגדה המערבית התרחשו בשנים האחרונות מאות הצתות שמתנחלים עמדו מאחוריהן. לרוב מדובר ברכבים, חנויות, מבנים חקלאיים וציוד חקלאי ופה ושם גם במסגדים. אבל בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר הצתות של שטחים חקלאיים, בעיקר כרמי זיתי ומטעים, מהסוג שראינו במובלעת בביתר עלית. המתנחלים "גילו את האש".

הרעיון פשוט: אם אין עצים אין לפלסטינים סיבה להגיע לשם. וכאשר הפלסטינים לא מגיעים, מתנחלים משתלטים על השטח בקלות ואז בעזרת פקידים ויועצים משפטיים מושחתים שסמוטריץ השתיל במנגנון המנהל האזרחי, תגענה הרשויות במוקדם או במאוחר למסקנה שבכלל מדובר ב"אדמות מדינה", כי "השטח הרי לא מעובד". 

ההתחממות הגלובלית והעדר המשקעים המתמשך, הופכים את ההצתות לנשק קל ויעיל ליישום מאי פעם. הדבר קשור מאוד גם לכך שפלסטינים רבים אינם מורשים על ידי מתנחלים והצבא להכנס לשטחים חקלאיים נרחבים מאוד מזה שנים. ומכיון שהם אינם יכולים להכנס ולעבד את השטחים, הצמחייה החד שנתית צומחת באין מפריע בתוך המטעים והכרמים המונטשים. וכאשר הצמחיה הזו מתייבשת בקיץ, היא הופכת לחומר בערה זמין לכל עבריין.

הנה רשימה חלקית מאוד של ההתנחלויות שבהן ראינו בשנים האחרונות, כיצד אש כילתה שטחים חקלאיים פלסטינים גדולים: מודיעין עילית, אספר, איתמר, יצהר, קדומים, תקוע, שילה, ולאחרונה גם באזור המאחז האלים ביותר "מלאכי השלום". שם המתנחלים לא חיכו הרבה, הם כבר מכינים את השטחים שהוצתו לקראת עיבוד מחודש.