ביום שלישי ה-27 לאפריל, פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח בשם 'הסף נחצה', בו הוא קבע כי ישראל מקיימת משטר אפרטהייד שבשנות ה-70 הוגדר כפשע נגד האנושות.
פוסט שמיני בסדרה.
את סיפור ההשתלטות החקלאית על "אזור 151" לאורך נהר הירדן, שהוכרז על ידי הצבא כשטח צבאי סגור חודשים ספורים לאחר כיבוש הגדה המערבית, חשפנו לראשונה בינואר 2013, כאשר באזור זה היו כ-5,000 דונם שעובדו באותה עת על ידי מתנחלים ישראלים. בשמונה וחצי השנים שחלפו מאז, גדל השטח שמתנחלים ישראלים מעבדים בתוך הרצועה המגודרת הזו, שרק הם יכולים להכנס אליה והוא עומד כיום על קרוב ל-11 אלף דונם, שכמחצית מהם הם בבעלותם הפרטית של תושבים פלסטינים שגורשו מהמקום על ידי ישראל. כן הבנתן/ם נכון, ישראל הכריזה על שטח עצום לכל אורך נהר הירדן כשטח צבאי סגור, גרשה ממנו את בעלי הקרקעות הפלסטינים, והעבירה אלפי דונם מתוכם לידיהם של מתנחלים.
על פי עתירה שהוגשה בשנת 2018 לבג"ץ בשמם של בעליה של חלקה בת 1,043 דונם שנמצאת על גדת נהר הירדן ממזרח לג'פתליק, כמה מברי המזל שאיכשהו נפלו בידיהם שטחים חקלאיים נרחבים שבהם הם מגדלים תמרים, הם חמישה מתושבי ההתנחלות חמרה: איילה סמית, רן גרול, יגאל דניאלי, עזרא ישורון וסטסא שפונקון. בעתירתם דורשים בעלי החלקה, שהמדינה תפנה את המתנחלים מחלקתם, תבטל את צו הסגירה שמונע מהם להכנס למקום ותשיב לידיהם את החזקה ברכושם. עניין אלמנטרי ופשוט לכאורה בכל מקום נורמלי, הבעיה רק שהגדה המערבית אינה בדיוק מקום נורמלי.
בדיון נוסף שהתקיים בעתירה זו לפני קצת למעלה מחודש (21.4.2021), התברר שהמדינה כלל לא יודעת כיצד הקרקעות הועברו למתנחלים ואילו המתנחלים מצידם אינם ששים לשתף פעולה עם נסיונותיה הדלוחים של המדינה לברר את הסוגיה הלא נעימה הזו. הם ודאי יודעים מדוע. מה שכן ברור בשלב זה, הוא שהאדמות הועברו למתנחלים דרך החטיבה להתיישבות בלא כל חוזה ובלא כל סמכות חוקית, בשל "שיקולי בטחון".
הנה קטע מתוך פרוטוקול הדיון שממחיש היטב כיצד הדברים מתנהלים בחלק זה של כדור הארץ בכל הקשור לשמירה על זכויות הקניין של פלסטינים-
כבוד הנשיאה א' חיות:
ביקשנו כל מיני תשובות בדיון הקודם ואנו מופתעים מהתשובות. אינכם יודעים על איזה בסיס ניתנו, איך יכול להיות שניתנת קרקע לאדם ואין הסכם מסודר ולא יודעים מה פרק הזמן להסכם. בייחוד שזו לא קרקע של המדינה אלא הקרקע רשומה על שמו של אחר בלשכת הרישום. מה זה? אדוני ייתן תשובה איך יכול להיות שלאורך שנים נתתם רשות לאנשים לעבד קרקע ולהפיק רווחים ואינכם יודעים לכמה זמן החוזים האלה ואיפה בעלי הקרקע בתמונה פה?...
כבוד השופטת ד' ברק-ארז:
האם עשיתם ניסיון פניה למושב? (הכוונה להתנחלות חמרה כ.נ)
עו"ד שויקה (מפרקליטות המדינה כ.נ):
היה כל הזמן שיח עם המושב, פניה בכתב למושב לא עשינו. מה הצלחנו לגלות בזמנו, בזהירות, כי חלף הרבה מאוד זמן, איננו אומרים כי היום יש צידוק ביטחוני לעיבוד על ידי המחזיקים הישראלי. אנו כן אומרים שיכול להיות שאפשרות העיבוד ע"י הישראליים היתה לפי תפיסת ביטחון, כך על פי המסמכים הסודיים. אם אני, שוב, בזהירות, במעטה סודיות וכו', אם אני מצליח להבין כמו חברי, שנינו בערך בני אותו גיל, כפי שהוא אמר, גם אני הייתי ילד באותה תקופה.
אתם קולטים את זה?
עו"ד שויקה היה ילד אז ולכן מדינת ישראל לא מצליחה לברר כיצד הועברו למעלה מ1,000 דונם בבעלות פלסטינית פרטית, לידיהם של חמישה מתנחלים שמגדלים עליהם תמרים.
