אופק חדש

החטופים והשבויים הישראלים חזרו למרבה ההקלה הביתה, טראמפ חזר לוושינגטון ואנחנו נשארנו עם הימין הקיצוני והמתנחלים. חוזרים לעוד פרק בסדרת הפוסטים שמוקדשת למתרחש בהר חברון, והפעם המאחז הלא חוקי חוות עתניאל שהפך לאחרונה ל"ישוב החדש אפקה".

בסוף מאי השנה התפרסם כי ממשלת ישראל העבריינית והמושחתת החליטה בחשאי להקים 22 התנחלויות חדשות. בפוסט שפרסמנו ב-31.5.2025 ניסינו לעשות קצת סדר ברשימה ולהסביר מה באמת חדש שם, מה משודרג ומה סתם ממוחזר.

אחת ההתנחלויות המופיעות ברשימה הזו היא "אפקה", או בשמה העממי המוכר יותר מהשנה האחרונה "חוות עתניאל". מדובר במאחז שהוקם בסוף שנת 2024 על גבעה שנמצאת בין הכפר הפלסטיני דיר ראזח ובין כביש 60. על מנת להבין מה ההגיון מאחורי המיקום של המאחז החדש, צריך להסביר את ההיגיון התכנוני שהנחה את מדינת ישראל כאשר היא הקימה את התנחלויות הר חברון.

סביב הר חברון ישנה מערכת של כבישים עוקפים שישראל פרצה וסללה בעיקר במהלך שנות ה-90. הכבישים הללו יוצרים טבעת שמקיפה את הר חברון, שבתוכה נמצאות שתי הקהילות הגדולות של דרום הר חברון, יטא וסמוע ועשרות כפרי הבת של כל אחת מהקהילות הללו. בחלק המערבי של כביש הטבעת נסלל כביש 60. ואילו בחלקים המזרחי והדרומי נסללו כביש 356 ו-317. רוב ההתנחלויות הישראליות באזור הר חברון מפוזרות לאורך כביש הטבעת הזה שמחבר ביניהן מחד, ומקעקע את המרחב הפלסטיני מאידך. זה הרי מה ההתנחלויות אמורות לעשות בכל מקום.

עובדה נוספת שצריך לזכור בהקשר זה היא שבאזור הר חברון, הפער המספרי בין האוכלוסייה הפלסטינית ובין אוכלוסיית המתנחלים הוא גדול בהרבה מאשר בכל אזור אחר בגדה המערבית. באזור זה חיים על פי הלמ"ס הפלסטיני למעלה מ-850 אלף פלסטינים, בעוד שעל פי הלמ"ס הישראלי מספר המתנחלים כולל אלו החיים בהתנחלות קריית ארבע, עומד על כ-20 אלף. מציאות דמוגרפית אבסורדית זו, דוחפת את הגורמים הישראליים שפועלים לעיבוי ההתנחלויות לפזר עוד ועוד מאחזים לא חוקיים במטרה להשתלט על מקסימום שטחים במקסימום תפזורת, בהנחה שהללו יהפכו מתישהו להתנחלויות רשמיות.

את אופן הפעולה הזה תימצת יפה ראש מועצה אזורית הר חברון, אזולאי, שמקפיד איפה שרק אפשר להפר את החוק מהמקפצה. כך הוא צוטט בכתבה שפורסמה לפני מספר שבועות בעיתון המתנחלים 'מקור ראשון', שהוקדשה למאחז הלא חוקי "אפקה": " צריך להבין שפעם התהליך עבד ב'טור'. עד שלא הבנת את הסטטוס של הקרקע, קיבלת אישור ותכננת, לא עלית לקרקע. היום, אחרי השינויים של מנהלת ההתיישבות ושל השר סמוטריץ', עושים את כל הדברים במקביל, ואם צריך - מדייקים". לו מיסטר אזולאי היה קורא את הפרסומים שלנו, הוא היה מבין שגם אלו שקדמו לו מעולם לא עבדו "בטור", אלא תמיד חטפו והתחזרו ככל שרק התאפשר להם.

נחזור עתה ל"ישוב החדש אפקה": באוגוסט 1983 ממשלת ישראל בזזה כ-1,140 דונם מאדמות הכפר דיר ראזח, באמצעות הכרזה עליהן כ"אדמת מדינה". השטח שהוכרז מחולק לשבע מובלעות שונות שאינן מחוברות זו עם זו, שכן ביניהן היו שטחים חקלאיים שעובדו באופן אינטסיבי. גבולות השטחים שמופו באופן רשלני מאוד בראשית שנות ה-80 מעולם לא מופו באופן סופי על ידי מה שנקרא "צוות קו כחול", כך שגם על פי כללי המנהל האזרחי לא ניתן כלל לתכנן, שלא לדבר על לבנות עליה, בשלב זה.

בשל המובלעתיות של השטחים שנבזזו באמצעות ההכרזה מ-1983, המתנחלים פרצו דרך פיראטית בתוך אדמות תושבי דיר ראזח, כדי להגיע למאחז החדש. לאחרונה הם אף הציבו במקום מחסום חשמלי שמאפשר רק להם גישה לאזור. במקביל פקחי המנהל האזרחי הגיעו לפני שלושה שבועות, לא חלילה כדי להוציא צו הריסה נגד הדרך הפיראטית והמחסום הלא חוקי שהוצב שם, אלא כדי להוציא חמישה צווי פנוי נגד פיתוח של פלסטינים מדיר ראזח שנעשה ממערב לבתי הכפר, על אדמות שהמדינה והמתנחלים חומדים. טרור המדינה וטרור המתנחלים מעולם לא היו כה מתואמים כמו בתקופה זו.

אבל אזולאי וחבריו מצייתים לחוק רק אם הם יכולים להפשיט באמצעותו את האוכלוסייה הפלסטינית מקניינה ולהרוס את מרקם חייה. המאחז הלא חוקי החדש אפקה, שהפך עם הקמתו לפני פחות משנה למוקד טרור ואלימות מתנחלים נוסף, הוא דוגמה נוספת לכך.