אהלן וסהלן

לפני כשבועיים המנהל האזרחי הוציא צו הפקעה נוסף לאתר ארכיאולוגי. המדובר בכ-300 דונם שהופקעו עבור האתר הארכיאולוגי הרודיון. זו ההפקעה השלישית שישראל מבצעת לאחרונה עבור אתרים ארכיאולוגים הפתוחים בפועל לישראלים בלבד. המודל אינו חדש, הוא נוסה לראשונה בסוסיה בשנת 1986.

בתאריך 26.5.2026 חתם מי שמונה על ידי סמוטריץ לעמוד בפועל בראשות המנהל האזרחי, המתנחל האולטרה קיצוני הלל רוט, על צו הפקעה נוסף עבור אתר ארכיאולוגי. הפעם מדובר בכ-300 דונם שהופקעו "לצרכי ציבור" עבור האתר הרודיון. זו ההפקעה השלישית שישראל מבצעת בחודשים האחרונים לשם הקמת אתרים ארכיאולוגים, שבפועל הם כבר, או שיש כוונה בעתיד, שיהיו פתוחים לישראלים בלבד.

שני המקרים הקודמים עליהם דיווחנו כאן לאחרונה הם צו ההפקעה שבאמצעותו ישראל הפקיעה 1,800 דונם (!!!) רובם כרמי זיתים של תושבים פלסטינים מהכפר סבסטיה, לשם הקמת אתר סבסטיה. וצו ההפקעה שבאמצעותו ישראל הפקיעה כ-110 דונם עבור אתר נבי סמואל.

על אף העלייה בתכיפות השימוש בצווי הפקעה עבור אתרים ארכיאולוגיים שפתוחים בפועל לישראלים בלבד, שצפויה להימשך בחודשים הקרובים (שימו לב לאתר ארמונות החשמונאים הצמוד ליריחו עליו נכתוב בקרוב), לא מדובר במודל חדש. המודל הזה נוסה לראשונה כבר לפני 40 שנה בח'רבת סוסיה. לאחר ההפקעה התושבים הפלסטינים במקום גורשו, ומתנחלים הפכו את האתר המגודר למוקד טרור רעיל ואלים במיוחד, כפי שנוכחנו לראות שוב רק במרץ האחרון בעזרת משפחת לוסקי המתגוררת במקום.

בין ההפקעה של סוסיה בשנת 1986 וגל ההפקעות הנוכחי, היו עוד שלוש הפקעות עבור אתרים ארכיאולוגיים נוספים, כולם סגורים בפועל לכניסת פלסטינים: האתרים דיר סמען ודיר קלעה הסמוכים להתנחלויות לשם ופדואל הופקעו באוגוסט 2020. ואתר ארכילאיס מצפון ליריחו הופקע וגודר בשנת 2023. קישור לפוסט שלנו על הפקעת דיר סמען ודיר קלעה בהערות.

נחזור עתה להפקעה בהרודיון: לפני כחמש שנים הרשויות הישראליות גידרו את אתר ההרודיון והחלו להגביל כניסת פלסטינים במקום באמצעות עמדת שמירה שהוצבה בכניסה. באפריל 2024 ישראל בזזה 171 דונם באותו מקום, באמצעות הכרזה עליהם כאדמות מדינה. כאשר בוחנים את מפת צו ההפקעה הנוכחי רואים כי הוא חופף באופן מושלם למפת ההכרזה מאפריל 2024 ובנוסף לכך מפקיע עוד 130 דונם נוספים שנמצאים ממערב לשטח שהוכרז.

עולה השאלה מדוע היה צורך להפקיע שטח שכבר הוכרז קודם לכן כאדמת מדינה? התשובה לכך ככל הנראה קשורה לכך שבמנהל האזרחי הבינו כי אין סיכוי שההכרזה תצלח את העררים שהוגשו נגדה, שכן חלק גדול מאוד מהשטח שהוכרז שם כ"אדמת מדינה", היה מעובד בקפידה בעבר. זאת, בניגוד לטענה שעומדת בבסיס כל הכרזה על אדמת מדינה שמדובר "בשטח לא מעובד".

ההפקעה של אתר הרודיון, היא אם כן כביש עוקף שמייתר את כל הדיונים בעררים נגד ההכרזה במקום על אדמות מדינה. ככה זה כאשר אין יעוץ משפטי מקצועי ועצמאי. אפשר לעשות מה שבא לסמוטריץ.