פוסט קצר על בלגן, אגו ושקרים במערכת עיתון אחד.

שעות אחה"צ של יום חמישי ה-9.1.2020 היו עמוסות בדסק המשפטי של עיתון מקור ראשון, אך למרות זאת הם הצליחו להעלות שני מאמרים שעוסקים בנושא שמעסיק מן הסתם לא מעט מקוראיהם בהתנחלויות: כיצד להלבין את גזל האדמות בהתנחלות עפרה, בה גרים כזכור גם עורך העיתון חגי סגל וסגניתו אורלי גולדקלנג.

בשעה 16:58 עלה לאתר העיתון מאמר פרשנות ארוך של "ראש הדסק המשפטי" בעיתון, יהודה יפרח, שרשימת תאריו ארוכה מדי על מנת להביאה במלואה ולכן אנו מקצרים ועימו הסליחה. המאמר של יפרח הוקדש לדיון בפסק דין שניתן בבג"צ ימים ספורים קודם לכן (6/1/2020) שבו נדחתה עתירתם של תושבי הכפר סלוואד נגד אישור תוכנית המתאר להתנחלות עפרה. עיקר מאמרו נדרש לשאלת תחולתו של סעיף 5 (תקנת השוק) במקרה של עפרה. מבלי להכנס לעובי הקורה, נבהיר ש"תקנת השוק" מאפשרת לאדם שרכש נכס, במידה ומילא אחר תנאים מסוימים וביניהם שהעיסקה נעשתה בתום לב, להגן על בעלותו גם אם התברר בדיעבד שהנכס שנמכר לא היה שייך למוכר. כך כתב יפרח:

"השופט הנדל פסע במסלול מעניין בפסק דינו האחרון: מחד גיסא הוא נמנע מלקבוע אם תקנת השוק חלה במקרה הזה או לא, ורק ציין בדרך אגב כי יש אפשרות שהתקנה חלה פה, ועניין זה צריך להתברר בערכאה אזרחית כמו בכל סכסוך על מקרקעין. מאידך גיסא, הוא קבע החלטה חשובה מאוד, שמאפשרת לקדם את התב"ע של עפרה ודוחה את העתירה נגדה."

כלומר, בג"ץ לא הכריע בשאלה האם סעיף 5 (תקנת השוק) חל במקרה של ההתנחלות עפרה.

חלפו להן 14 דקות ובשעה 17:12 עלה מאמר נוסף של "שרת המשפטים לשעבר" איילת שקד שעסק בדיוק באותו עניין. וכך כתבה שקד:

"כשרת משפטים חדשה יחסית, כינסתי את צוות משרדי בניסיון למצוא פתרון לבעיה שנוצרה. במקביל פניתי ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בבקשה למצוא פתרון שיאפשר את המשך קידום התוכנית. בסיוע המשנה ליועץ, ארז קמיניץ, ועוזר היועץ המסור, גיל לימון, שהתגייסו לטפל בעניין, נמצא עד מהרה הפתרון המיוחל בדמות תקנת שוק, הקבועה בסעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי, שמסדיר את הדין באזור משנת 1967. אותו פתרון ששלושת שופטי בג"ץ אישרו השבוע פה אחד. פסק הדין הזה הוא בעל השלכות רוחב על כל ההתיישבות, ויוכל לעזור במקרים רבים אחרים."

כלומר על פי שקד, לא רק שבג"ץ הכריע שסעיף 5 (תקנת השוק) חל במקרה של עפרה, אלא ששלושת שופטי בג"ץ אישרו אותו פה אחד! לא פחות.

אז מה היה לנו כאן? אותו עיתון. אותו דסק (משפטי). 14 דקות. ושני מאמרים שנכתב בהם דבר והיפוכו. אז מי מהם צודק? קשה לומר זאת האמת, שכן יפרח לרוב לא ממש מתעניין בעובדות, אבל הפעם יצא שהוא צודק.

מסתבר של'מקור ראשון' אין בעיה להעלות מאמר של "שרת המשפטים לשעבר" שצריכה ערב בחירות להילחם על כל פירור של קרדיט, גם אם הוא לחלוטין שקרי וגם אם הוא סותר מאמר של "ראש הדסק המשפטי" שלהם שפורסם 14 דקות קודם.

אכן "מקור ראשון" הוא בלא ספק "כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת".

לפסק הדין של בג"צ: http://bit.ly/2uxFhgu למאמרו של יפרח: http://bit.ly/2Sl9Mit למאמרה של שקד: http://bit.ly/2UKq46k