לא מזמן העלנו כאן פוסט שעסק בהשתלטות מתנחלים על מעיינות בגדה המערבית. במקביל להשתלטות על מעיינות טבעיים ישנה תופעה של "גילוי" ו"חשיפה" של מעיינות סודיים ונסתרים, שרק יודעי ח"ן מבין המתנחלים הכירו עד כה. ברוב המקרים אותם "מעיינות" אינם אלא בריכות מלאכותיות שנבנות סביב ההתנחלויות שמוזרמים אליהם מים. במקרים אחרים מדובר על בורות מים של כפרים פלסטינים שמתנחלים השתלטו עליהם ועושים בהם ובמימיהם כבתוך שלהם. כמו אתרים רבים שמתנחלים מקימים באופן בלתי חוקי בגדה, חלק גדול מאותם "מעיינות" נקראים על שם אנשים (חלקם חיילים) שמתו בנסיבות שונות. שיטת ההנצחה הזו, מהווה בלם נוסף בפני נסיונות האכיפה הרופסים מאוד בלאו הכי, מצד המנהל האזרחי.
הנה כמה דוגמאות נבחרות:
- בהתנחלויות יצהר גילו פתאום מעיין "סודי" שהפך בעזרת שני גופים בעלי רקורד עברייני עשיר במיוחד: המועצה האזורית שומרון והחטיבה להתיישבות, להיות "מעיין משה". בפועל מדובר בשני בורות מים פלסטינים של תושבי הכפר עצירה אל קבליה, שמתנחלי יצהר השתלטו עליהם באלימות ובנו בריכות מלאכותיות לצידם באדמות בבעלות תושבי הכפר.
- מזרחית להתנחלות איתמר נחשף בשנה שעברה "מעיין אירוס השומרון" שהוא למעשה בריכה מלאכותית שמוזרמים אליה מים.
- סמוך להתנחלות רחלים, נבנתה בעזרת מימון שניתן ממשרד המשפטים (ועדת העזבונות) וקק"ל בריכת מים שהמתנחלים במקום מכנים "מעיין איל".
- מחוץ להתנחלות מצפה יריחו "הנוער" של ההתנחלות הקים במקום "אגמון" גם כן בסיוע מימון שהגיע ממשרד המשפטים, שעליו כבר דברנו כאן פעם. ה"אגמון" ניזון ממי עודפים של רשת המים שגולשים ממשאבה סמוכה.
- מחוץ להתנחלות בית חגי מדרום לחברון, נבנתה בשנת 2017 באופן לא חוקי בריכת מים מלאכותית, אך המקום טרם הוכרז רשמית כ"מעיין" ונאלץ כרגע להסתפק בהגדרתו כ"בריכת שכשוך".
- במאחז הלא חוקי עשהאל בדרום הר חברון, נבנתה ביוזמת תושב המקום בריכת מים מלאכותית שקרויה "מעיין עשהאל". גם בריכה זו כמו כל המאחז, נבנתה כמובן בניגוד לחוק ובסיוע המועצה האזורית הר חברון.
- סמוך להתנחלות פני חבר מדרום מזרח לחברון מתנחלים השתלטו על בור מים שנמצא בתוך מטע זיתים של תושבי הכפר הסמוך בני נעים והפכו אותו ל"מעיין זיו".
לסיכום, השתלטות על מעיינות היא אסטרטגיה נוספת שמתנחלים עושים בה שימוש שכיח על מנת להשתלט על שטחי הגדה המערבית. אבל מה עושים כשאין מעיינות? ממציאים!
