המתנחלים כידוע בעניין של השתלטות על מעיינות בגדה המערבית. בשנת 2012 פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דו"ח מקיף שסקר את התופעה הזו (https://goo.gl/QHwUk4). אבל מה עושים כאשר אין מעיין להשתלט עליו אבל יש כסף שהמדינה מחלקת במתנה? ממציאים מעיין!

זה בדיוק מה שמתנחלי המאחז רחלים (שהוכשר בשנת 2012) עשו. בשנת 2016 פנו מתנחלי רחלים אל "הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה" הפועלת בתוך משרד המשפטים על מנת לשם "קבלת קצבה להשתתפות בפיתוח אתר מעיין רחלים שיהווה אתר מקור מים וסביבה ביולוגית לבעלי חיים באזור המצויים בסכנת חיים (צבאים, חזירי בר, קיפודים וכו') ע"י סיוע במימון חפירת המעיין ואיטומו." וראו איזה פלא: הועדה הקצתה למתנחלי רחלים סכום של 115,000 ש"ח והוסיפה כי יש להשתמש בכסף "עפ"י הצעת המחיר שצורפה לבקשה. אין להשתמש בסכום ההקצבה למימון רכיבים אחרים בפרויקט ואולם מימון המוסד את יתר הרכיבים יוכל לשמש כמימון תואם הנדרש לצורך הקצבה זו." אם אין מעיין אז לאן אם כן הלך הכסף? הכסף הלך על מנת לבנות באופן בלתי חוקי בריכה שנמצאת מחוץ לתחום ההתנחלות.

כי ככה זה בעולם שבו שרת המשפטים היא איילת שקד. המשרד שלה מממן בנייה של בריכה שנבנית באופן לא חוקי ובמקביל משרד הביטחון באמצעות תקציב המנהל האזרחי מממן יחידת פיקוח בת עשרות פקחים שאמורים 'יעני' לאכוף את חוקי הבנייה בהתנחלויות. אלא שכולם יודעים שיחידת הפיקוח היא לא יותר מכסת"ח שהמערכת מחזיקה כדי שהיא תוכל לטעון שהיא אוכפת את החוק ב"אופן שוויוני".

ברוכים הבאים לגדה המערבית - ארץ הקומבינות המופרעות.

לכתבה בוואלה ראו: https://goo.gl/RHg1IN