לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

ההיסטוריה של תקוע

לא מזמן, פרסמנו כאן פוסט שעסק במסמך היסטורי מעניין שנמצא בארכיון המדינה, שעסק בהתנחלות עפרה (קישור לפוסט: https://bit.ly/3G2w5iC). המסמך נתכתב באוגוסט 1979 על ידי חנוך אלון, מי שהיה באותו זמן מזכיר ההתנחלות עפרה. המסמך של אלון ביטא את כעסם של מתנחלי עפרה, על כך שהממשלה אינה מפקיעה עבורם את אדמות שכניהם הפלסטינים, לשם הרחבת ההתנחלות בעתיד. בסופו, אף נכתב כי בכוונת המתנחלים לעתור לבג"ץ במידה והממשלה לא תפקיע את האדמות עבורם. היום נדבר כאן על מסמך שנכתב כחודש וחצי מאוחר יותר, על ידי מזכירות ההתנחלות תקוע.

ההתנחלות תקוע הוקמה כעשרה קילומטרים דרום-מזרחית לבית לחם, כהיאחזות נח"ל בשנת 1975 ובשנת 1977 היא אוזרחה. את המסמך הזה, מצאנו באותו תיק בארכיון המדינה, שבו נמצא המסמך של עפרה, הוא נקרא: "הכנסת התשיעית, פניות הציבור בעניין השטחים המשוחררים, 12/78-1/81" (המסמך בארכיון המדינה, עמוד 85 - https://bit.ly/3GwFPTl).

נזכיר רק, שבאוקטובר 1979 משלה בישראל ממשלת הליכוד הראשונה - בראשותו של של מנחם בגין. חודשים ספורים קודם לכן, ישראל ומצריים חתמו על הסכם שלום בקמפ דיוויד - בתוכו נכללה גם התחייבות ישראלית לאפשר לפלסטינים להקים משטר אוטונומי, אשר במסגרתו הם יחזיקו בכל הסמכויות האזרחיות (תוכנית האוטונומיה - https://bit.ly/3tsTRle).

תוכנית האוטונומיה לא כללה התחייבות ישראלית לפרק את ההתנחלויות. אדרבא, בסעיף 20 של התוכנית נכתב כך:

"תושבי ישראל יהיו רשאים לרכוש קרקע ולהתנחל באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה. ערבים תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה, שיהיו על-פי הברירה החופשית הניתנת להם לאזרחי ישראל, יהיו רשאים לרכוש קרקע ולהתיישב בישראל."

אבל בקרב המתנחלים - שמספרם הכולל בכל השטחים (כולל רצועת עזה) באותה שנה עמד על כ-10,000 איש - מפלס הלחץ הרקיע שחקים. אחרי הכל, מי רוצה לקנות קרקע מפלסטינים ב"שוק החופשי", כפי שתוכנית האוטונומיה איפשרה, כאשר המדינה יכולה לבזוז את הקרקע ולהעביר לו אותה בחינם?

למסמך, שכותרתו היא "תזכיר", לא היה נמען ספציפי, ככל הנראה מכיוון שהוא נשלח לאנשים רבים. חתום עליו גוף שמכונה "ועד פעולה תקוע". הנה, כך הוא מתחיל:

"הננו מתכבדים להביא בפניך בזאת תיאור רקע ועובדות לפעולת פריצת גדרות ביישוב שלנו, כמחאה וכהפגנה על מדיניות הממשלה הסוגרת את כל האופציות של הפיתוח שלנו, ומעמידה בספק את עצם קיומנו, בימים השחורים של האוטונומיה הצפויים לנו חלילה, על פי מדיניות הממשלה..."

בחלקו הראשון של המסמך, מתואר "מצב הקרקעות" שמוגדר על ידי כותבי המסמך כ"נורא", אך בחלקו השני הם כבר יורדים לפרטים:

"אנו יושבים עכשיו על שטח של 80 דונם (20 דונם מחנה מגורים ו 60 דונם קרקע מעובדת). זה זמן רב מדברים על תפיסת 80 דונם נוספים, אך שני מבנים ערבים ופיסת קרקע מעובדת על ידם גרמו לשלטונות לעכב ולהקפיא כל החלטה בעניין. זאת, על פי המדיניות המוזרה "המקדשת" כל צמח, שיח או עץ של הערבים והופכת אותם למעין מכשולים מבוצרים , בלתי עבירים לעם ישראל."

כדאי רק לציין, שאותם 80 דונם שאליהם מחברי המסמך התייחסו כשטחים שעליהם "אנו יושבים עכשיו", נבזזו גם הם, כמובן, מתושבי הכפר הפלסטיני תקוע. כך שהאדמות הללו, כנראה לא בדיוק היוו "מכשולים מבוצרים, בלתי עבירים לעם ישראל", אחרי הכל. כתבנו על כך לפני כשנה וקצת (https://bit.ly/3IDDZAD).

לקראת סיום המסמך, הם כותבים כך:

"מוטב לנו שממשלת ישראל תושיב מייד את כל הישוב שלנו במעצר ובמאסר של כיבוש צבאי מאשר תסגירנו לידי האוטונומיה כשאנו לכודים במלכודת עכברים. ועל כן פרצנו את גדר המלכודת והגטו והקמנו סוכות של חג בשטח שיועד לנו וממשלה זו מפקירה אותה וגוזלת אותה (הטעוית במקור כ.נ) מעם ישראל."

לימים התברר כי חששם של מתנחלי תקוע היה לשווא, הם חולצו "ממלכודת העכברים", שרדו את מצוקות "הגטו" ו"רכושו" של "עם ישראל" ניצל מהפקרה, גם באזור זה של הגדה המערבית. תוכנית האוטונומיה, כידוע, מעולם לא יושמה. לעומת זאת, גלגלי מכונת גזל האדמות הישראלית, שבשנת 1979 היו עדיין כבדים ומגושמים, שוכללו ושומנו במהלך הזמן. שנים ספורות לאחר מכן, ישראל החלה להכריז על אלפי דונם באזור זה כ"אדמות מדינה" והם הועברו להתנחלות תקוע ולהתנחלות נוקדים שהוקמה בראשית שנות ה-80.

ומה לגבי "שני המבנים הערבים ופיסת הקרקע המעובדם על ידם"? הם עדיין שם. מזכירים אולי לכמה מוותיקי המתנחלים במקום, שיש עוד מה לבזוז ואת מי לגרש.