בשבועות האחרונים פרסמנו כאן שני פוסטים על מסמכים היסטוריים שמצאנו בארכיון המדינה. שניהם נשלחו על ידי התנחלויות לקראת סוף שנת 1979 - חודשים ספורים לפני מועד יישומה המתוכנן של תוכנית האוטונומיה של ממשלת בגין הראשונה. בשני המסמכים, חוזרת אותה דרישה מחוצפת של המתנחלים מהממשלה: להפקיע את אדמות שכניהם הפלסטינים ולהעביר אותן להם, זאת על מנת שלהתנחלות תהיינה רזרבות קרקעיות שיאפשרו להן לגדול בעתיד. הכל שחור על גבי לבן. הכל נטול כל בושה. הכל מהמקפצה, "עלא אל-מכשוף" כמו שאומרים בערבית.
קישור לפוסט על ההתנחלות עפרה כאן: https://bit.ly/3G2w5iC
קישור לפוסט על ההתנחלות תקוע כאן: https://bit.ly/34wekM9
היום, אנו מעלים פוסט שלישי בסדרה. גם הוא מבוסס על מסמך שמצאנו באותו תיק בארכיון המדינה שבו נמצאים שני המסמכים הקודמים. הפעם, ננדוד דרומה להתנחלות המבודדת קרית ארבע הצמודה לחברון ממזרח, שכיום חיים בה כ-7,500 מתנחלים.
התנחלות קרית ארבע הוקמה בראשית שנות ה-70, על קרקעות שנתפסו ב"אופן זמני" ל"צורכי ביטחון", באמצעות מספר צווי תפיסה שהצבא הוציא. עיקרי הדברים, הובאו בכתבה שפורסמה בשנת 2016 בעיתון הארץ. הנה ציטוט מתוכה:
"המשתתפים בדיון שהמסמך מסכם, בהם דיין, מנכ"ל משרד השיכון, מפקד אזור יהודה ושומרון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, קבעו שיוקמו "250 יחידות דיור בקרית ארבע בתחום פרימטר השטח המגודר לצרכי היחידה הצבאית. הבנייה כולה תיעשה באמצעות משרד הביטחון, ותוצג כחלק מן הבנייה לצרכי צה"ל. על פי הסיכום, "לאחר השלמת הפעולות על ידי בה"ד 14 וכעבור מספר ימים, יזמן מפקד נפת חברון את ראש עיריית חברון, תוך העלאת נושאים אחרים – ויודע לו כי התחלנו לבנות בתים במחנה הצבאי לקראת החורף". למעשה, מסכמים המשתתפים בישיבה שהם יונו את ראש העיר חברון להאמין שהבנייה היא אכן לצורכי צבא, בעוד בפועל שיכנו שם את המתנחלים שניסו להתיישב במלון פארק בחברון".
הכתבה בהארץ - https://bit.ly/3AtU8FS.
מסתבר שלקראת יישום הסכמי האוטונומיה - שכידוע לא יושמו בסופו של דבר - יצא קצפם של מתנחלי קרית ארבע על הממשלה. זאת לאחר שהתברר, כי שטח בן כ-200 דונם, שהצבא תפס ממערב לקרית ארבע בשנת 1971; באזור שהמתנחלים מכנים "גבעת הג'עברה" (מכיון שגרים באזור זה בני חמולת ג'עברי); לא יועבר לרשותם כפי שתוכנן מלכתחילה, בשל אילוצים משפטיים. במקומו, התכוונה הממשלה להעביר לידיהם שטח שנמצא מצפון להתנחלות שנקרא "גבעת החרסינה". נורא! שוד ושבר! הממשלה החליטה לתת להם שטח בזוז אחד במקום שטח שדוד אחר. מזעזע! שוב דפקו את המתנחלים.
הנה כמה ציטוטים ממכתבו הזועם של "ועד מתיישבי חברון" ליו"ר הכנסת דאז, יצחק שמיר, שנשלח בתאריך ה-18.9.1979:
"ממשלת המערך תפסה עבור קרית ארבע את הג'עברה ("גבעת האבות") הר שעליו עומד משטרת משמר הגבול, כדי לבנות עליו שכונת מגורים... ממשלת הליכוד הפסיקה את העבודות והודיעה לבג"צ שעל ההר הזה לא יהיה עוד בינוי יהודי. אנו רואים בכך ראשית הנסיגה מארץ ישראל… בעוד שבעה חודשים – יאיימו אלינו [הטעות במקור] חלילה, מקלעים פלסטינים מתוך בניין המשטרה הזו, שעל ההר...
אנו דורשים:
את זכויות היהודים בחברון:
10,000 דונם שטח תכנון עיר.
10,000 דונם לבינוי ולהבטחת עתידנו."
בהמשך המכתב, כותבים מתנחלי קרית ארבע כך:
"אל חברי הממשלה נשלח מברק בזה הלשון:
חוזרים ותובעים לרכוש מיד לצרכי ציבור [כלומר להפקיע. כ.נ] אלפי דונם מיועדים לקרית ארבע, לפי תכנית משרד השיכון, כולל "הג'עברה" שננטשה… על שער הקריה יותקן שלט בזה הלשון: "ברוכים הבאים לגטו קרית ארבע. עיר שהופקרה ללא עתיד וקרקע, נאבקת על עתיד כל ערי ישראל."
כיצד הסיפור המשיך? כשנה לאחר שמתנחלי קרית ארבע שלחו את המכתב הזה, ולאחר שישראל התנערה מיישום תוכנית האוטונומיה - הממשלה הכריזה על כ-34 דונם בגבעת הג'עברה כ"אדמות מדינה", והעבירה אותם למתנחלי קרית ארבע. במקום נבנתה לימים "שכונה" בשם "גבעת האבות". אך אל דאגה, גם "גבעת החרסינה" שהממשלה רצתה להעביר למתנחלים במקום, הוכרזה אדמת מדינה, וכ-450 דונם הועברו להתנחלות קרית ארבע. השיטה הזו של השתלטות על שטחים מבודדים והעברתם להתנחלות קרית ארבע, נמשכה גם בשנים שלאחר מכן. וכך בהדרגה שטח השיפוט של התנחלות קרית ארבע הלך והתנפח לקרוב ל-30 שטחים מובלעתיים שונים. זו אומנם שיטה גרועה מאוד לבנות ישוב אורגני שניתן לקיים בו חיים נורמלים. אבל זו שיטה מצויינת לקרוע לגזרים את מרקם החיים הפלסטיני וזה הרי היה ונותר הדבר הכי חשוב.
המסמך בארכיון המדינה (עמוד 129) - https://bit.ly/33iHPjV.
