ביום חמישי (11.2) פורסם לראשונה ב-וואלה! ובעקבותיו באתרים נוספים, מסמך פנימי של קק״ל - קרן קימת לישראל שנכתב יום קודם לכן (10.2), שכותרתו "יהודה ושומרון - הצעת מחליטים" (קישור לכתבה- http://bit.ly/2OJgSy8). המסמך מסכם את החלטות דירקטוריון קק"ל באשר לפעילותה בשטחי הגדה המערבית.
פוסט שמיני בסדרה.
לפני מספר שבועות פרסם העיתונאי רביב דרוקר מסמך ארוך שכתב עו"ד שוקי למברגר שהיה המשנה לפרקליט המדינה, שכותרתו היא: "דו"ח בדיקה לגבי ההתנהלות התאגידית בקרן קיימת לישראל (קק"ל) ביחס לרכישת קרקעות באזורי יהודה ושומרון באמצעות חברת הימנותא יו"ש" (קישור למסמך- http://bit.ly/3eO9TPt).
המסמך שהוגש לקק"ל באוגוסט 2020, מלמד בין היתר כיצד שניים מחברי הדירקטוריון של קק"ל בשיתוף עובדי חברת הבת של קק"ל הימנותא, פעלו על מנת להסתיר מחברים אחרים בדירקטוריון, את העובדה שקק"ל השקיעה מעל ל-100 מליון ש"ח ברכישת קרקעות בגדה המערבית.
מהדו"ח עולה שאחד משני הדירקטורים שהיה מעורב בפעולות ההסתרה, הוא לא אחר מאשר מיודענו המגה עסקן מההתנחלות פסגות - נחי אייל, שאת רשת העמותות שהוא ובני משפחתו מתפרנסים מהן יפה, תארנו כאן לא מזמן בסדרה של ארבעה פוסטים- http://bit.ly/38PmZHb http://bit.ly/2ZEKeAR http://bit.ly/3jny6Mh http://bit.ly/2Xb9gG6
כך כתב למברגר על שני הדירקטורים ועל מנכ"ל הימנותא, חברת הבת של קק"ל, אלכס חפץ:
"העובדה שהקמת ועדת ההיגוי ופועלה התקיימו מאחורי גבו של דירקטוריון קק"ל, כאשר בעצם אותם ימים, היה נושא זה על סדר יומו של הדירקטוריון, ובלא שהדירקטורים פלמן ואייל וראש מכלול המקרקעין חפץ מצאו מקום לדווח על ההתרחשות במועד זה ובשום שלב לפניו ואחריו, מחייבת קבלת הסברים. הדיווחים על הרכישות, שהוצגו בפני דירקטוריון קק"ל וועדת ההנהלה, בין היתר באמצעות מצגת צבעונית, נקבו בשמם של חלקי ארץ שונים, בלא לרמוז לקיומה של פעילות עניפה בגזרת איו"ש. הדיווח לא כלל התייחסות לרכישות המתוכננות באיו"ש ולא היה בו ביטוי כלשהו לכלל הפעילות שמבוצעת במסגרת הימנותא יו"ש המתחדשת, שהובילה בסופו של דבר לביצוע רכישות באיו"ש בהיקף של למעלה מ- 100,000,000 ש"ח."
בשביל לבצע את העסקאות הללו מאחורי הגב של דירקטוריון קק"ל, היה ככל הנראה צורך לגייס אדם שיהיה נאמן לשולחיו וכמובן גם למטרה. לשם כך קק"ל פרסמה ביולי 2017 מכרז למשרת "רכז/ת עסקאות ביהודה ושומרון" (https://bit.ly/3twv4cR). מאוחר יותר הסתבר שבמשרה הנחשקת זכה אדם בשם Ovad Arad שהחל כבר שבועות ספורים קודם לכן לעבוד בהימנותא. מיסטר ארד הגיע עם נסיון וידע מסויימים בתחום המקרקעין בגדה, אך בעיקר הוא הגיע עם הרקע האידיאולוגי המתאים, לאחר שבמשך מספר שנים עבד בארגון הימין הקיצוני תנועת רגבים (לתחקיר שלנו על ארגון רגבים- http://bit.ly/3s15pbV).
הבוסים של ארד מסתבר דווקא היו מאוד מרוצים ממנו, והם כעולה מהדו"ח של למברגר המשיכו להעמיד פנים שעיקר פעילותו של העובד החדש שלהם היא בנגב או באזור גדרה, בעוד שבפועל חלק ניכר מזמנו הוא בילה דווקא בלקמבן עסקאות מקרקעין בגדה המערבית. כך התבטא מנכ"ל הימנותא אלכס חפץ, במרץ 2018, במלאת חצי שנה להעסקתו של ארד:
"חתמתי לו היום על המלצה, שאנחנו מבקשים מהמנכ"ל להשאיר אותו קבוע... רגע, אני רוצה להסביר משהו אחד. המודל, אנחנו קוראים לזה מודל גדרה.... המודל הזה אנחנו משכפלים אותו לעוד מקומות."
מה זה "מודל גדרה" שאותו חפץ רוצה לשכפל למקומות אחרים? ובכן בסוף שנת 2017 החלו להתפרסם ידיעות ש"ערבים" לא עלינו, רוכשים אדמות חקלאיות פרטיות באזור גדרה. מי שהוביל את הפרסומים הללו הם חבריו של ארד ברגבים שהרעיון שערבים ירכשו קרקעות מיהודים בתוך מדינת ישראל במקום שיהודים יבזזו רכוש של ערבים בשטחים, אינו נסבל בעיניהם. במקביל אלכס חפץ, הבוס של ארד בהימנותא, צוטט באתר הבית של הימין הגזעני, ערוץ 7:
"...יו"ר קק"ל וההנהלה, הנחו את הגורמים המקצועיים בקק"ל באמצעות הימנותא, לרכוש במחירי שוק מחקלאים ומבעלי קרקע קרקעות במתחם זה ובכל מקום. קק"ל תתכלל את האירוע ותרתום גופי ממשל שונים כמו רשות המסים, פיקוח על הבניה, סיירת ירוקה, רשות מקרקעי ישראל וכל גוף שיוכל לסייע להפסיק את התופעה".(קישור לכתבה בערוץ 7- http://bit.ly/30TTnW0).
קשה להאמין ששיתוף הפעולה בין קק"ל ורגבים במה שהם מכנים שם "מודל גדרה" היה מקרי. ניתן להניח שעובד ארד, שגרירה של רגבים בקק"ל, הוא זה שתיאם בין שני הגופים.
אין זה סוד שקק"ל הוא גוף מושחת מהיסוד. בראשית שנת 2017 כחצי שנה לפני שעובד ארד החל לעבוד בקק"ל, משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כתב בדו"ח הביקורת שלו על קק"ל את הדברים הבאים:
"על קק"ל לשנות את התרבות הארגונית הנוהגת בה ולהטמיע בקרב מנהליה את העובדה כי הכסף שהם מנהלים הוא ממונו של אחר - העם היהודי בארץ ובתפוצות - שניתן במרביתו באופן וולונטרי.. . על כן על קק"ל להשתמש בזכויות ובחובות הכרוכות בניהול הכספים שבידיה, באחריות יתרה, בשקיפות ותוך הקפדה על נורמות מוגברות של מינהל תקין. הפרת האיזון בין הדרג הפוליטי בקק"ל לבין הדרג המקצועי בה במסגרת הליכי קבלת החלטות בדבר הקצאת עשרות ואף מאות מיליוני ש"ח לפרויקטים ציבוריים מדי שנה, כפי שהועלתה בביקורת הנוכחית - היא בבחינת "דגל שחור", ועל קק"ל לשנות בדחיפות ומן היסוד דרך פעולה זו.."
אבל כפי שמלמד המסמך של למברגר, בקק"ל בחרו דווקא לעשות את ההפך הגמור ולהפוך את ההתנהלות שמבקר המדינה הגדיר כ"דגל שחור", לנורמה המקובלת.