top of page
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

עמונה ומגרון לא מתפנים

שני מאחזים גדולים פונו בעשור הקודם סביב רמאללה: מגרון בשנת 2012 ועמונה בראשית 2017. שניהם נבנו באופן פיראטי, על ידי מתנחלים ובשיתוף פעולה קרוב מאוד של רשויות המדינה שהשקיעו במקומות הללו מליוני ש"ח. שניהם נבנו על קרקעות בבעלות פרטית, של פלסטינים שגורשו מהמקום על ידי המתנחלים ובגיבוי הצבא. בשניהם התגוררו ערב פינויים עשרות משפחות. שניהם פונו בהוראת בג"ץ, לאחר שנים של מאבק משפטי וציבורי בפרופיל גבוה שמתנחלים קיימו. בשניהם המתנחלים העלו אין-ספור טענות רכישה שהתבררו כשקריות. במגרון, הם אף התעלו על עצמם כאשר "רכשו" פעמיים קרקעות מאנשים שמתו לפני שהם "מכרו" להם את הקרקעות (הכתבות בהארץ - https://bit.ly/333pCGq, https://bit.ly/3sWcY76).

בשניהם, ה"פינוי בהסכמה" כלל גם "חבילות פיצויים" (פיצויים על מה? על זה שהם גנבו אדמות וגרו עליהן שנים בלא לשלם לבעליהן גרוש?) שהמתנחלים קיבלו מהמדינה, שעלותם הגיעה למליוני ש"ח לכל משפחה. ואת שניהם המתנחלים מעולם לא באמת נטשו ובעלי הקרקעות ממשיכים להיות מנועים מלהיכנס אליהן ולעשות שימוש באדמות, שהצבא השאיר בהן לאחר הפינוי, תשתיות דרכים, חשמל ומים והררי פסולת בניין.

שני המאחזים הללו הפכו לסמל עבור המתנחלים, הם רואים בפינויים פגיעה ביוקרתם הפוליטית ובעיקר ביכולת ההרתעה האלימה שלהם מול המדינה לפנות מאחזים והתנחלויות בעתיד. לפי כך, בשני המאחזים הללו המתנחלים דאגו להותיר נוכחות מתמשכת. בשטח עליו עמד המאחז עמונה, המתנחלים מעולם לא הפסיקו לשלוט לחלוטין והוא למעשה חלק מהשטח הפתוח, בין אלפי הדונמים, שנתון לשליטת המתנחלים סביב ההתנחלות עופרה. במגרון, נותרו האנטנות של חברות הסלולר הישראליות שהוקמו במקום בניגוד לחוק, ובשנים האחרונות הולכת וגוברת במקום נוכחות של מתנחלים מהזרם האלים ביותר.

בחודשים האחרונים ישנה פעילות חקלאית בשני המקומות הללו. זה התחיל במגרון לפני מספר חודשים, כאשר בולדוזרים פרצו דרך והחלו להכשיר שטח של חלקה מסוימת שבעבר מתנחלים ניסו לטעון במרמה שהם רכשו. לא מזמן מתנחלים נטעו מאות עצים במספר חלקות שנמצאות בלב המקום שבו היה המאחז עמונה.

הפעילות החקלאית הזו, מסמנת כוונות להשתלט על חלקות ספציפיות, שככל הנראה המתנחלים העלו או יעלו שוב טענות רכישה לגביהן. או לחליפין, יעלו טענה כי מדובר ב"נכסי נפקדים" (כלומר בבעלות פלסטינים שאינם נמצאים בגדה המערבית), ולכן על המדינה להעבירם לידיהם - כפי שאכן נעשה בלא מעט מקומות אחרים בעבר.

חשוב לזכור, כי על-פי החוק הצבאי החל בגדה המערבית, כל עיסקת מקרקעין שמעורבים בה ישראלים, מחייבת קבלת היתר עסקה מראש המנהל האזרחי. זאת אומרת, שאם אכן מתנחלים רכשו, או מנסים לרכוש, את הקרקעות הללו בסמוך למאחזים מגרון ועמונה - ואין לנו ספק שהם אכן בוחשים בעניין כל הזמן - אזי הממשלה, ובראשה שר הבטחון בני גנץ, תהיה חייבת לאשר להם לעשות זאת. אל דאגה, הממשלה הזאת תעשה זאת.

בשנים האחרונות פורסמו מספר תחקירים על מעורבותם של מתנחלים שונים בעסקאות מקרקעין שהתבררו כמזוייפות. מאחוריהן עמדו מספר גופים, פעילי שטח ועורכי דין נכלוליים, שקשורים לתנועת המתנחלים 'אמנה' ולמועצה האזורית בנימין. שווה לצפות בתחקיר שפורסם בתוכנית 'המקור' לפני כ-6 שנים, שבה נחשפה תעשיית הזיופים של חברת "אל ווטאן" שנמצאת בבעלות ארגון המתנחלים 'אמנה' ומועצה אזורית בנימין.

התחקיר של תוכנית המקור - https://bit.ly/32U4nHj


bottom of page