לאחרונה, שבו כלים כבדים לעבוד ממערב לכביש העוקף שישראל פרצה לפני עשרות שנים, על מנת לחבר את ההתנחלויות עתניאל ושמעה עם אזור באר שבע. כיום, הכביש הזה הוא חלק מכביש 60, שחוצה את הגדה המערבית לאורכה. חלק ניכר מהתוואי של כביש 60 נפרץ ונסלל מחדש בעשרות השנים האחרונות, על מנת לעקוף ישובים פלסטינים שכבישים היסטוריים (כדרכם של כבישים היסטוריים) עברו בתוכם. במקרה זה, מדובר בכביש שעוקף את העיירה א-ד'האריה, שכביש חברון-באר שבע ההיסטורי, עובר בתוכה.
העבודות במקום, הן המשך של עבודות פריצת דרכים שהחלו לפני עשרות שנים, במטרה לחבר את ההתנחלות המבודדת טנא עומרים (שנבנתה מדרום לא-ד'האריה על מנת לחסום את התפתחותה ולשלוט על הכביש המוביל אליה מדרום), באמצעות ציר רוחב מאולתר ולא חוקי כמובן, עם כביש 60. ובכך לבתר את אדמות א-ד'האריה, וליצור חיץ בין כפרי הרועים: ח'רבת זנותא וח'רבת א-רהוה, שקשורים היסטורית לא-ד'האריה.
על מנת להבין טוב יותר, מה קורה שם, נחזור כמה עשרות שנים אחורה: בשנות ה-80 המוקדמות, ישראל הפקיעה מאות אלפי דונם בדרום הגדה המערבית, באמצעות הכרזה עליהם כ"אדמות מדינה". ההפקעות הללו, נעשו לשם הקמת התנחלויות שישראל החלה להקים באותן שנים בדרום הר חברון, שכונסו תחת חסותה של מועצה אזורית הר חברון. על אף המאמץ להקים התנחלויות ולעבותן, ההתנחלויות בדרום הגדה המערבית נותרו עד היום קטנות ומבודדות. זאת מכיוון שאפשרויות התעסוקה באזור זה, נותרו מוגבלות יחסית למרכז הארץ, ופחות מתנחלי "איכות חיים" נהרו אליהן. אחת מאותן התנחלויות היא, כאמור, ההתנחלות טנא עומרים, שהוקמה בשלב ראשון כהיאחזות נח"ל וזמן קצר לאחר מכן אוזרחה.
על מנת להעצים את אפקט הרס המרקם הסביבתי, שגרמה ההתנחלות המבודדת הזו - שגם כיום כ-40 שנה לאחר הקמתה חיים בה רק כ-950 מתנחלים, ישראל העבירה להתנחלות הזו למעלה מ-9,000 דונם (!) של אדמות שהוכרזו על ידה "אדמות מדינה". זכרו את המספר הזה, כי נחזור אליו בהמשך.
כדי לשים דברים בפרופורציות, נזכיר כי 9,000 דונם זה שטח שקרוב מאוד לזה שהועבר לרשות הערים קריית אונו וקריית ביאליק, שבכל אחת מהן מתגוררים למעלה מ-40,000 תושבים. אז מה עושים עם 9,000 דונם? מקימים מאחזים לא חוקיים, ופורצים דרכים לא חוקיות שנועדו לאפשר למתחלים לשלוט בשטח, כלומר לגרש ממנו פלסטינים.
המאחז הראשון שהוקם באזור זה, הוקם בשנת 1999 על על ידי אדם בשם שלמה מור. המאחז נבנה על גבעה מרוחקת כקילומטר אחד ממזרח להתנחלות. עם השנים, המאחז הלך וננטש ובשנת 2017, הוקם כמה מאות מטרים מדרום למאחז המקורי של מור, מאחז נוסף על ידי אדם בשם שבתאי קושלבסקי. כתבנו על קושלבסקי כאן בעבר, שכן הוא היה אחד ממקימיה של המיליציה החמושה, שפועלת תחת השם 'השומר יו"ש' (קישור לפוסט: bit.ly/34WY2vZ).
בעמוד הפייסבוק של המאחז של קושלבסקי, שנקרא "חוות אברהם", הוא מתגאה שהוא מחזיק בעצמו 9,000 דונם אדמות מדינה. זוכרים את המספר הזה? זה שטח השיפוט של ההתנחלות טנא עומרים. נראה שקושלבסקי אומנם סובל מנטיה להגזמה פראית, שכן הוא לא מתקרב כלל לשלוט ב-9,000 דונם, אבל הוא בהחלט כן מצליח להטיל את אימתו בעזרת "מתנדבים" צעירים ואלימים, שנמצאים סביבו 24/7 ובסיוע הצבא שמגבה אותו כמובן, על כמה אלפי דונם, שחלק ניכר מהם, מעולם לא הוכרזו אדמות מדינה. אה, כמעט שכחנו לציין, כי כמקובל במקומות הללו: כנגד כל המבנים בחווה של קושלבסקי, תלויים ועומדים צווי הריסה שהמנהל האזרחי הוציא אך מעולם לא טרח לאכוף.
נחזור עכשיו להתחלה: מערכת הדרכים שהולכת ונפרצת באזור זה בחסות, וסביר מאוד שאף במימון, המועצה האזורית הר חברון, מחברת למעשה בין המאחז של קושלבסקי ובין כביש 60. המטרה היא, לשפר את יכולת השליטה של מתנחלי הר חברון האלימים, באותם אלפי דונם שנמצאים בין הכביש ובין המאחז. שטחים שמשמשים מזה דורות את קהילות הרועים הפלסטיניות באזור זה כאדמות מרעה. במסגרת זו, להערכתנו, בכוונת המתנחלים להקים באזור זה מאחז חדש, שיסייע לקושלבסקי וחבריו לגרש פלסטינים משטחים נוספים. אחרי הכל, הוא משוויץ ב-9,000 דונם שהוא שולט עליהם וצריך לעזור לו להתקרב ליעד.
