top of page
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

ח'רבת זנותא - נזק אגבי נוסף

29 קהילות רועים פלסטיניות גורשו באופן מלא או חלקי בשנים האחרונות, בשל אלימות המתנחלים והצבא. 16 מתוכן גורשו בחודש האחרון, עם פרסום היקפי הפשעים המחרידים שביצעו אנשי חמאס באלפי אזרחים ישראלים באזור עזה. הקהילה הגדולה שבהן היא ח'רבת זנותא, שם חיו כ-250 תושבים פלסטינים עד לפני כשבוע. בביקור שערכנו שם השבוע, לא נותרה שם נפש חיה. קישור לרשימת ומפת הקהילות המגורשות בגדה המערבית בהערה הראשונה.

ח'רבת זנותא היא קהילת רועים שמוצא תושביה מהעיירה א-ד'הריה בדרום מערב הר חברון. כמו בכפרי רועים נוספים בגדה המערבית, עד לפני עשרות שנים בודדות כל תושבי ח'רבת זנותא התגוררו במערות. הכפר כמו כפרים רבים נוספים באזור, הוא למעשה אתר שמתקיים בו רצף יישובי בן אלפי שנים, שישראל הכריזה עליו כ"אתר ארכיאולוגי" ולא במקרה. אלא שמדינת ישראל לא אוהבת כפרים פלסטינים שמשמרים רצף יישובי עתיק, מכיון שהם מערערים את הסיפור שהיא אוהבת לספר על כך שהפלסטינים הם "פולשים". היא עוד פחות אוהבת כפרים מסוג זה, כאשר הם נמצאים בשטחי סי (61% משטח הגדה המערבית).

אז מה עושים עם הפלסטינים שחיים שם מזה דורות?

ראשית לא מאפשרים לקהילות כל תהליך תכנון במקום. מה, השתגעתם לבנות בתוך אתר ארכיאולוגי?! ואם אין תכנון, אי אפשר לבנות באופן חוקי וכל מבנה חדש מקבל מייד צו הריסה. כמו כן, אין אפשרות להתחבר לתשתיות כמו מים, חשמל ותקשורת. זה "סל השירותים" הקבוע שהמנהל האזרחי מעניק לקהילות פלסטיניות בשטחי סי, שמטרתו היא שהקהילה לא תגדל בקצב שבו היתה גדלה, לו המגבלות הדרקוניות הללו לא היו חלות.

בשלב השני, בוזזים אלפי דונם סביב הכפר, באמצעות הכרזה עליהם כ"אדמות מדינה" ומעבירים אותם להתנחלויות מבודדות באזור. במקרה זה מדובר בהתנחלויות טנא-עומרים ושמעה השייכות למועצה האזורית הר חברון. מה זה אלפי דונם? להתנחלות טנא הועברו כ-9,100 דונם עבור פחות מ-1,000 מתנחלים נכון להיום. ולהתנחלות שמעה הועברו כ-7,000 דונם עבור פחות מ-900 מתנחלים שחיים במקום היום.

השלב השלישי הוא הכנסת מתנחלים מסוג מסוים לאזור. מדובר בסוג המתנחלים שמתגוררים בעשרות מאחזי חוות אלימים ולא חוקיים ברחבי הגדה המערבית. סביב ח'רבת זנותא הוקמו שלושה מאחזים כאלו, שתפקידם הוא למנוע באלימות מתושבי הכפר לעבד את אדמותיהם ולרעות את צאנם. כלומר למנוע מהם להתפרנס מאדמותיהם.

המאחז הראשון הוקם בשנת 2017 כ-2.5 קמ' ממערב לח'רבת זנותא והוא נקרא "חוות אברהם", עליו כתבנו כאן לפני שנה וחצי (https://bit.ly/40xeH1j). המאחז השני מכונה "חוות יהודה" הוקם בשנת 2021 כ-1.5 קמ' מצפון לח'רבת זנותא וממערב להתנחלות שמעה. המאחז השלישי והרלוונטי ביותר לעניינינו, הוקם בשנת 2021 כמה מאות מטרים מדרום מזרח לח'רבת זנותא, והוא נקרא "חוות מיתרים". גם שם מתגוררים מתנחלים אלימים מאוד שמיום הגעתם החלו להתנכל לרועי ח'רבת זנותא ולגרשם משטחי המרעה והחקלאות שלהם. גם על האיש שעומד מאחורי הקמת המאחז האלים הזה כתבנו כאן לפני פחות משנה, לאחר שהתברר שהוא הועסק על ידי המנהל האזרחי, כקבלן הריסות של מבנים פלסטינים. (https://bit.ly/46eqAud). כך למעשה כותרה ח'רבת זנותא על ידי שלושה מאחזי חוות, שתי התנחלויות ואזור תעשייה (מיתרים) שבו יושבת המועצה האזורית הר חברון, שהיא הגוף שמעניק שירותים לכל המתנחלים באזור.

250 אנשים לא עוזבים את כפרם ובתיהם ככה סתם. צריכות להיות להם סיבות טובות מאוד על מנת לעשות זאת. מדינת ישראל יחד עם המתנחלים שמתגוררים שם באזור, סיפקו אותן.


רשימה ומפה של קהילות מגורשות בגדה המערבית -


bottom of page