בראשית שנת 2019 הרס הצבא צינור מים, שהונח על ידי מועצת הכפר בית דג'ן לאורך דרך היסטורית, המחברת מזה דורות בין הכפר ובין אדמותיו שנמצאות ממזרח, לכיוון בקעת הירדן. בשלושת החודשים האחרונים, הצבא חזר למקום והוא חוסם את הדרך הזו כליל באמצעות תלולית עפר גדולה. וזה למה? בוא שמעו סיפור על המשולש של פלסטינים, מתנחלים וצבא.
הכפר בית דג'ן נמצא כ-10 ק"מ ממזרח לעיר שכם. חיים בו כיום כ-6,000 תושבים. אדמותיו ההיסטוריות של הכפר משתרעות על למעלה מ-44 אלף דונם ומגיעות עד אזור הג'פתליק, שבמרכז בקעת הירדן. שבועות ספורים לאחר כיבוש הגדה המערבית ביוני 1967, המפקד הצבאי חתם על צו סגירת שטח ל-50,000 דונם של אדמות מספר כפרים ממזרח לשכם, שכונו מאותו יום והלאה "שטח אש 904א". בין היתר, גם כ-14 אלף דונם מתוך אדמות הכפר בית דג'ן נכללו בתוך אותו "שטח אש 904א". מדובר באדמות חקלאיות ואדמות מרעה משובחות שתושבי הכפר עיבדו ורעו בהן במשך דורות ארוכים.
בשנת 1987 הצבא הכריז על כ-2,500 דונם מאדמות הכפר בית דג'ן כ"אדמות מדינה", אך במקום לא נבנתה מעולם התנחלות. הקרקעות הללו הועברו למועצה האזורית פורעת החוק שומרון כ"רזרבה" של ההתנחלות פורעת החוק אלון מורה, שנמצאת כחמישה ק"מ משם בכלל. אבל מה זה משנה, העיקר לחטוף כדי ש"לערבים" לא יהיה.
בשנת 1995 אש"ף וישראל חתמו על הסכם אוסלו ב'. במסגרת הסכם זה, פחות מחמישית מאדמות הכפר בית דג'ן הוגדרו כשטח B, כלומר אזורים שבהם הרשות הפלסטינית מנהלת את מתן השירותים האזרחיים, כגון: חינוך, בריאות, תכנון ובנייה. אבל מצפון לבית דג'ן ישראל התעקשה להותיר רצועה שרוחבה כקילומטר שהוגדרה כשטח C, כלומר שטח שבו ישראל לא מאפשרת לפלסטינים לבנות בכלל למעט במקרים יוצאי דופן. ברצועה זו עוברת אותה דרך היסטורית שאותה הזכרנו כאן בהתחלה (הפרויקט שאותו פרסמנו לפני מספר שבועות במלאת 25 שנה לאוסלו- https://bit.ly/2JXdWeG).
בשנת 1999 הצבא תיקן את גבולותיו של "שטח אש 904א" ובעקבות זאת כ-2,000 דונם שנכללו במקור בתוך שטח האש, הוחרגו ממנו. זאת אומרת שכיום שטח האש מתפרש "רק" על כ-12 אלף דונם מאדמות הכפר בית דג'ן, אבל כמו רוב שטחי האש בגדה המערבית, גם שטח זה פיקטיבי ברובו המכריע ומזה שנים ארוכות יש בו מעט מאוד אימונים המתקיימים באזורים מאוד מצומצמים בתוכו (דו"ח "גן נעול" שפרסמנו בשנת 2015 על שטחי האש בגדה המערבית- http://bit.ly/2L9l6xA).
אז למה אם כן הצבא לא מבטל לחלוטין את שטח האש ומאפשר לבעלי הקרקע הפלסטינים להיכנס לאדמותיהם בלא כל מגבלות? כי זה בדיוק מה שמאפשר לצבא להמשיך למנוע מפלסטינים להיכנס לשטח, תוך שבמקביל המתנחלים האלימים של מאחזי ישוב איתמר ממשיכים להשתלט על חלקים הולכים וגדלים ממנו. כתבנו על זה באריכות לפני כשנתיים (http://bit.ly/35KIh8B).
אבל עכשיו המתנחלים שנמצאים במרוץ מול השעון לקראת השבעתו של ממשל אמריקאי חדש, רוצים להשתלט על עוד עשרות אלפי דונם בחלק הצפוני של "שטח אש 904א". ולשם כך בחודשים האחרונים הוקמו שני מאחזי רועים חדשים ממזרח לבית דג'ן. מאחז אחד הוקם כ-1.7 ק"מ ממזרח לבית דג'ן. ואילו השני הוקם עוד כמה קילומטרים מזרחה בבקעה, והוא למעשה שלוחה של ההתנחלות מושב חמרה בקעת הירדן Moshav Hamra שאף היא הוקמה על אדמות הכפר הזה שהופקעו בראשית שנות ה-70.
שני המאחזים הללו מחוברים באמצעות מערכת דרכים לשרשרת של מאחזים והתנחלויות ותיקים יותר: מדרום, למאחזי איתמר. מצפון, למאחז האלים של סקלי שמסונף להתנחלות אלון מורה Elon-Moreh I (עליו כתבנו כאן לפני כעשרה ימים - http://bit.ly/3nNCBk8) שממנו הם גם מושכים קו מים. ממזרח, באמצעות דרך פיראטית חדשה שהם פרצו (במימון מדינת ישראל כמובן) בתוך "שטח אש 904א", שמחברת בין המאחז החדש ובין ההתנחלות חמרה. כל המערכת הזו של התנחלויות – מאחזים לא חוקיים ודרכים פיראטיות, יוצרת פרוזדור אורכי של עשרות אלפי דונם שהמתנחלים השת
לטו עליו וכיום הפלסטינים לא יכולים להיכנס אליו כלל.
ומי אחראי לאפשר ולאבטח את כל המערכת הפיראטית הזו? צה"ל - צבא ההגנה לישראל כמובן. זוכרים את התלולית מההתחלה? הצבא הוא זה שדאג שהיא תהיה שם כדי לסגור את הדרך ההיסטורית בין הכפר בית דג'ן ובין בקעת הירדן, מכיון שהיא מצטלבת עם הדרך הפיראטית שהמתנחלים פרצו בין המאחז החדש ממזרח לבית דג'ן ובין המאחז של סקלי. וכך, בחסות הצבא שדואג לרסק את חופש התנועה של הפלסטינים, נהנים המתנחלים מדרכים פיראטיות חדשות, כדי שיוכלו לקפץ להם חופשי בין המאחזים וההתנחלות ועל הדרך להשתלט על עשרות אלפי דונם (מצורפת מפה של האזור).
