top of page
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

דו״ח פינס

בדצמבר 2020 החליטה מועצת מקרקעי ישראל, שהיא המועצה המפקחת על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), על הקמת ועדה שתפקידה לבחון "צעדי מדיניות בתחום הכרייה והחציבה לרבות גיבוש המלצות בעניין צעדי מדיניות נדרשים לקידום אספקה סדירה של חומרי גלם בהתאם לצרכי השוק."

בראש הועדה הוצב מי שהיה בזמנו מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יאיר פינס, שמזה מספר חודשים משמש כמנכ"ל משרד רה"מ. חצי שנה מאוחר יותר ביוני 2021, הגיש הצוות ברשות פינס דו"ח בן 38 עמודים, שבסופו שורה של המלצות (קישור לדו"ח הועדה- https://bit.ly/38cuB6T).


הדו"ח עוסק בכל המחצבות הישראליות ובעיקר באלו שנמצאות בתוך תחומי מדינת ישראל, אך אנו נתמקד כאן היום רק בהיבטים הקשורים למחצבות הישראליות שפועלות בגדה המערבית, שגם אליהן הדו"ח מתייחס בהרחבה. אך לפני הכל נזכיר כי בשנת 2009 הוגשה עתירה לבג"ץ שדרשה לאסור כליל על פעילות החציבה הישראלית בגדה המערבית, בטענה שמדובר בביזת מחצבי שטח כבוש, דבר האסור על פי החוק הבינ"ל (בג"ץ 2164/09).


בדצמבר 2011 דחתה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, את העתירה באמצעות מגוון נימוקים וביניהם זה המופיע בסעיף 12: "לכך יש להוסיף כאמור לעיל, כי המדינה הודיעה שהוגשו לדרג המדיני המלצות לפיהן בין היתר, לא תוקמנה באיו"ש מחצבות חדשות אשר עיקר מטרתן הפקת חומרי חציבה לשם מכירתם לישראל. המלצות אלה מבטאות עמדה ראויה, הנותנת בהיבט מסוים מענה לסוגיה שבמחלוקת, ומביאה לקבלת הסעד השני שהתבקש בעתירה. ככל שכך יהיה, ממילא אין עוד צורך לדון בשאלת אפשרות הקמתן של מחצבות חדשות" (קישור לפס"ד- https://bit.ly/3kkulIM).


אלא שמקריאה בדו"ח של פינס וחבריו, מתקבל הרושם שהם לא שמעו על ההתחייבות של המדינה שלא לאפשר הקמת מחצבות חדשות בגדה. אין פלא מדובר על כסף גדול: כ-20% מחומרי החציבה בשוק הבנייה הישראלי, מגיעים ממחצבות ישראליות בגדה המערבית. שימו לב מה נכתב בעמוד 23: "נכון להיום פועלות 8 מחצבות ומפיקות מעל 12 מליון טון בשנה. 2 מחצבות נוספות מצויות בהדממה עם סיכויי הפעלה גבוהים לחידשו פעילותם" (הטעות במקור).


אחת משתי המחצבות "בהדממה" עליהן מדובר היא "מחצבת טללים", שנמצאת בדרום מערב הר חברון על אדמות הכפרים דורא וד'הריה. מדובר במחצבה שמעולם לא היתה פעילה ולכן גם אינה נמצאת "בהדממה". המחצבה השניה היא "מחצבת גיתית", שפעלה במשך מספר שנים בודדות על אדמות הכפר עקרבה שישראל בזזה והעבירה להתנחלות גיתית. מחצבה זו הפסיקה את פעילותה לפני כ-16-17 שנה בעקבות סכסוך עסקי בין השותפים. בשנים האחרונות חברת שפיר מנסה להשתלט על הזכיון להפעלת מחצבת גיתית על אף שהיא כבר מפעילה מחצבה נוספת בגדה המערבית ממערב לרמאללה (לפוסט על חברת שפיר שהעלנו כאן: https://bit.ly/3komvOa).


אבל זה עוד כלום לעומת מה שחברי ועדת פינס כותבים בעמוד 26: "המחצבות הישראליות בשטח C סך העתודות המאושרות ב-10 המחצבות (מתוכן 8 פעילות)... מוערכת בהתאם לנתוני המנהל האזרחי בכ-271 מליון טון, מתוכם כ-163 מליון טון במחצבות פעילות והיתר צפויות להיות מופעלות בעתיד הנראה לעין. ואולם הפוטנציאל ממקור זה גדול הרבה יותר: בימים אלו מצויים גורמי המקצוע בשלבים אחרונים של זיהוי וסימון פוליגונים לעתודות חציבה באדמות מדינה ברחבי איו"ש אשר עתידות לספק בהערכה גסה כ-2.7 מליארד (!) טון."


חלף לו למעלה מעשור מאז שהמדינה הודיעה לבג"ץ כי אין בכוונתה להקים מחצבות חדשות בגדה המערבית, מסתבר אבל שזה לא מפריע לה להמשיך עכשיו ולמפות אתרים חדשים במטרה להעמיק באופן דרסטי את ביזת מחצביה הטבעיים של הגדה. כי ככה זה במשטר אפרטהייד בעל מאפיינים קולוניאליים.








bottom of page