top of page

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

את גבול הביזה תקבע המחרשה

מתחילת שנות ה־80 נבזזו ע"י ישראל עשרות אלפי דונם מאדמות א-ד'הריה בדרום מערב הר חברון לטובת ההתנחלויות אשכולות, טנא ושמעה. כעת, מול בניין המועצה האזורית הר חברון, משתלטים מתנחלים  על עוד כ 460 דונם שעובדו ע"י פלסטינים עד 7.10. פרק שני בסדרה על המתרחש באזור הר חברון. 


ree

בראשית שנות ה-80 ישראל החלה לבזוז מאות אלפי דונם ברחבי הגדה, באמצעות הכרזות על "אדמות מדינה". כך נבזזו בין היתר גם כ-30 אלף דונם מאדמות א-ד'הרייה שעליהם הוקמו שלוש התנחלויות מבודדות, שהפכו עם השנים ליותר ויותר אלימות: אשכולות, טנא ושמעה. כל אחת מההתנחלויות הללו אשר מספר תושביהן יחד עומד על כ-2,800 תושבים, קיבלה במתנה אלפי דונם בזוזים. 


בשלהי שנות ה-90 החל להיבנות מדרום להתנחלות שמעה אזור תעשייה שנקרא "מיתרים" שם יושבת בין היתר המועצה האזורית הר חברון. במהלך השנים העומדים בראש המועצה השקיעו חלק ניכר מזמנם וממאות מליוני הש"ח שהועברו לצרכי המועצה האזורית, בהפרת חוק ובהשתלטויות פושעות על קרקעות, ובתוכן גם כאלו שהמדינה הכירה בהיותן בבעלות פלסטינים. כך התפתחה לה ומשגשגת במקום תרבות עבריינית בחסות ובמימון המדינה.


דוגמה אחת נוספת להשתלטות על אדמות חקלאיות בבעלות פלסטינים, מתרחשת בימים אלו בשטח שנמצא מדרום להתנחלות שמעה, אותו ניתן לראות בקלות משני הכבישים הראשיים שמצטלבים בסמוך לו, כביש 60 וכביש 317. במקום זה מתנחלים משתלטים על שטח ענק בן כ-460 דונם, שעד שבעה באוקטובר היה מעובד על ידי פלסטינים.


השטח הזה נמצא כמה מאות מטרים מצפון לבניין המועצה האזורית הר חברון ונשקף בקלות מחלונות הבניין. ההשתלטות על המקום כוללת בשלב זה מספר היבטים:

  1. גידור של השטח ומניעת גישת הבעלים. 

  2. הכנסת עדר בקר שרועה במקום מפעם לפעם.

  3. חריש וישור הקרקע שהיתה מחולקת עד להשתלטות המתנחלים, לעשרות חלקות שונות.

  4. הקמת מערכת המטרה ששואבת מים ממתקן טיהור השפכים של ההתנחלות שמעה והמטרתם על חלקים שונים של השטח העצום הזה, ככל הנראה על מנת להכשירו לעיבוד אינטנסיבי יותר.


מה שמקל מאוד על ההשתלטות על כל המרחב הזה, הוא גירושן של קהילות הרועים שחיו בסמוך עד לפרוץ המלחמה. הכוונה היא לח'רבת זנותא ועניזאן, שתושביהן היו ממשפחות א-ד'הריה. ומקהילות מקתל מסלם ו וידאדי  בהן התגוררו משפחות שמוצאן מא-סמוע. כאן קישור לפוסט שפרסמנו בנובמבר 2023 על גירוש תושבי ח'רבת זנותא. 


כך, בחסות המלחמה האין סופית שנתניהו ובני בריתו מהימין הקיצוני כופים על המזרח התיכון, נמשך לו כל העת מפעל ביזת הקרקעות, למול עיני הצבא, המנהל האזרחי והמשטרה, שמודעים היטב למתרחש מתחם לאפם, אך מעדיפים לשתף פעולה עם העבריינים.



 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page