לוגו שחור.png
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

העסקים הפורחים של מפקד צבא הפקחים


הוא עמד במשך שנים בראש יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי ועל הדרך הוא עשה יפה יפה לביתו. פוסט רביעי בסדרת הפוסטים המוקדשים ליזמים פורצי דרך, בצל משבר התעסוקה בתקופת הקורונה. דוד קישיק כהן תושב ההתנחלות (האולטרה אלימה) כוכב השחר היה במשך שנים דמות מוכרת בגדה המערבית. כמי שנולד וגדל בלבנון הוא לא התקשה לתקשר עם הפלסטינים תושבי הגדה בערבית. גם לא עם שותפיו לעסקים היהודים, בעברית. איזה עסקים? כל מיני, אבל היום נתמקד רק בענף אחד מתוך כמה בהם הוא עסק במקביל לעבודתו כעובד המנהל האזרחי: ענף המחצבות. ביום רביעי ה 22 לספטמבר 1993 נרשמה במשרדי רשם החברות של משרד המשפטים, חברה בשם 'כוכב השחר תפעול בע"מ'. יום קודם לכן נחתם במשרדו של עוה"ד יוסף היקרי ברחוב המעלות בירושלים, תזכיר ההתאגדות של החברה ובו הובהר כי מטרות החברה שלשמן היא נוסדה, הן: "כל מטרה שהחברה תמצא לנכון לבצע, לרבות הפעלת מחצבות, עבודות פיתוח, מסחר, וכל מטרה אחרת." שני אנשים נרשמו באותו יום כבעלי החברה: מר משה רבינוביץ', תושב ההתנחלות אלקנה שעל שמו נרשמו 760 מניות והגברת אסתר קישיק כהן, תושבת ההתנחלות כוכב השחר שעל שמה נרשמו 240 "מניות מיוחדות". מה זה מניות מיוחדות במקרה זה? בתקנות החברה פורטו שורה של זכויות השמורות למחזיקת אותן מניות מיוחדות, אך אנו בחרנו להתמקד רק בחשובה שבהן: "הזכות לקבל תמלוגים מהכנסות החברה כמפורט בין המייסדים מיום ה21/9/1993". במילים אחרות: הזכות לעשות כסף. באותם ימים ממש, לא רחוק ממשרדו של בן זוגה של הגברת קישיק כהן במנהל האזרחי בבית אל, קודמה תוכנית מתאר מספר 52/23 עבור "מחצבת כוכב השחר". התוכנית אושרה בסופו של דבר בשלהי שנת 1994 והמיזם המשותף יצא לפועל. מחצבת כוכב השחר היא אחת מתוך עשר מחצבות ישראליות שפועלות נכון להיום בגדה המערבית וכמו רוב המחצבות הללו, גם היא פועלת תוך חריגה פראית מהשטחים שהוקצו לה על פי התוכניות. אלא שבמקרה של מחצבת כוכב השחר, תצלומי אוויר מהמחצית השנייה של שנות ה-90 מלמדים שהפלישות החלו זמן קצר לאחר ראשית פעילות הכרייה במקום, וכללו השתלטות על עשרות דונמים של אדמות חקלאיות בבעלות תושבי כפר מאלכ. ככה זה כנראה כאשר אחת מבעלי המחצבה היא במקרה גם בת זוגו של מי שאמור לפקח על פעילות המחצבה. במחצית השנייה של שנות ה-90, מינה שהב"ט דאז איציק מרדכי ועדה שתפקידה היה לחקור ולהמליץ כיצד למנוע מקרי שחיתות, לאחר שהתברר כי מלבד קישיק כהן עוד בכירים במנהל האזרחי דאגו לחלק לעצמם או לקרוביהם זכויונות למחצבות ולתחנות דלק. הועדה שבראשה עמדו האלופים רפאל ורדי ומשה גדרון, המליצה להעביר לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה שלושה מקרים שבהם עלה חשד לעבירות שחיתות. אין בידינו נכון להיום אינפורמציה כיצד טופלו החשדות הללו והאם הסיפור של קישיק כהן אי פעם נחקר בחשד לעבירה, אך ידוע לנו ששנים ספורות לאחר מכן הוא הפסיק לעבוד במנהל האזרחי. במהלך השנים נכנסו כמה גורמים נוספים כשותפים בחברת "כוכב השחר תפעול", ביניהם אגב גם קיבוץ 'פלמחים' (שאינו הקיבוץ היחידי שהרוויח מביזת מחצבים בגדה המערבית). בסוף שנת 1999 המחצבה נמכרה לחברת 'מרדכי בנימין ובניו'. כיום המחצבה מופעלת על ידי קבוצת 'ארגיל'. הסיפור הלא יאומן הזה שאנו מעלים כאן היום בקיצור נמרץ, פורסם על ידי העיתונאים גיא לשם ועמיר רפפורט ב'ידיעות אחרונות' בסוף שנ ת 1999. קישור לכתבה המקורית תמצאו בהערה הראשונה.