לוגו שחור.png
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

למה תבע יעקב ברג את מדינת ישראל?


בערבית ישנו ביטוי עממי מוכר שהולך כך: "رجعت حليمة لعادتها القديمة" (רג'עת חלימה לעאדתהא אלקדימה). בתרגום מילולי זה הולך בערך כך: חזרה חלימה (זה שם של אישה) לנוהגה הקדום. במילים אחרות, קשה לגמול אנשים ממנהגיהם ומהנורמות להן הם מורגלים. נזכרנו במשפט הזה לאחרונה כאשר קפצנו לביקור במאחז מגרון המחודש.

טיפה רקע לאלה שהפסידו את הפרקים הקודמים: בשנת 2002 הוקם המאחז מגרון ממזרח לרמאללה על אדמות הכפרים בורקה ודיר דבואן. מגרון היה בזמנו המאחז הגדול ביותר בגדה שכולו הוקם על אדמות בבעלות פרטית שהמועצה האזורית בנימין יחד עם 'אמנה' בזזו מבעליהן. בשלהי קיץ 2012, לאחר 6 שנות מאבק משפטי, המאחז פונה בהוראת בג"ץ, אבל לא לפני שהממשלה בנתה עבור המתנחלים, בהשקעה של עשרות מליוני שקלים, התנחלות ספיישל, באתר שנמצא כשני קלומטרים דרומה ממקום המאחז המקורי. כי כשזה מגיע למתנחלים שיושבים שנים בניגוד לחוק על אדמות גנובות, כידוע אין בעיות תקציב.

למה דווקא שם בנו?

א. כי זה קרוב למקום בו היה המאחז המקורי והמתנחלים רצו להישאר באזור.

ב. כי היו שם במקרה שתי חלקות ששטחן יחד הוא כ-70 דונם, שנרשמו על שם אוצר המדינה הירדני לפני שנת 1967. יעני מה שנקרא "אדמות מדינה".

שנים ספורות לפני שהמאחז מגרון הועתק למקום זה, הוקם בראש אותה גבעה מבנה חדש של של Psagot Winery יקב פסגות, שעבר למקומו הנוכחי מהמקום בו הוקם בתוך השטח המגודר של ההתנחלות פסגות. אבל יעקב ברג מנכ"ל יקב פסגות, לא היה מבסוט מהשכנים החדשים, למרות שהוא חכר רק 6 דונם מתוך אותם 70 דונם (לא לדאוג, מאז הוא הספיק להתפשט לעוד 4.5 דונם) למה לא מבסוט? כי הבטיחו לו שהשטח סביב ישמש למסחר ולתעשייה ופתאום בנו שם מעברת קרוואנים למתנחלי מגרון. באמת חוצפה.

ולכן באוקטובר 2016 יעקב ברג, שכזכור השתלט על כ-80 דונם של אדמות פרטיות סביב ההתנחלות פסגות, תבע את המדינה - כלומר אתכם, כדי שתבנו לו יקב חדש באתר אחר בעלות של 25 מליון ש"ח. מילה זה מילה אחרי הכל, וברג כידוע איש שומר חוק. ניסינו בחוסר הצלחה עד כה להבין מה קרה עם התביעה הזו, אבל בינתיים נראה שכל הבוזזים והגזלנים, הישנים והחדשים מצליחים להסתדר שם לא רע איכשהו יחד, וכשצריך טיפה להתרווח יש תמיד את החלקות של "הערבים" מסביב שניתן לפלוש אליהן. פעם עבור מדשאה ציבורית, ופעם עבור מגרש ספורט, ופעם עבור כביש גישה חדש ליקב של ברג.

איך אמרנו קודם? "رجعت حليمة لعادتها القديمة".