לוגו שחור.png
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

חוות אנרגיה סולארית בשטחים? רק אם אתם מתנחלים


קילומטרים ספורים מההתנחלות מעלה עמוס (מדרום מזרח לבית לחם) ישנו מתחם רחב ידיים שגודר לא מזמן. מדובר בחווה סולארית חדשה שמוקמת בימים אלו על שטח של כ-100 דונם. השטח המגודר הוא חלק ממתחם בן כ-650 דונם שרובו שייך לתושבי הכפר סעיר, שהוכרז בשנות ה-80 כ"אדמות מדינה" והוגדר כ"אזור תעשייה" של ההתנחלות מעלה עמוס, על אף שהוא מרוחק ממנה מספר קילומטרים. בפועל אין ומעולם לא היה במקום שום דבר דומה לתעשייה. מה כן יש במקום? מתחם לאיסוף פסולת בניין בבעלות חברה בשם "אלידורי", שהוקם בשנת 2015. אך מכיון שגם אחרי אלידורי נותרו במקום עוד כ-600 דונם שאינם בשימוש, אך טבעי היה זה להעניק ליזמים ישראלים רשיון להקים במקום "מפעל" לייצור חשמל סולארי.

במהלך 2015-2014 הוקמו בגדה המערבית ארבע חוות סולאריות גדולות, שלוש מתוכן בבקעת הירדן (קלי"ה, נתיב הגדוד ושדמות מחולה) ואחת נוספת ב"אזור תעשייה" מיתרים בדרום הר חברון. חווה סולארית היא עסק יקר מאוד שהקמתו דורשת הלוואת סכומים גדולים מהבנקים. מה שעמד מאחורי הפריחה הפתאומית של החוות הסולאריות בגדה המערבית בשנת 2014 היא החלטה של ממשלת ישראל מחודש פברואר באותה שנה, להעניק ערבות ממשלתית לבנקים, שעד אז סרבו להעניק הלוואות עבור פרוייקטים אלו מתוך חשש שכספם ירד לטמיון במקרה של הסדר מדיני.

מאחורי המיזם החדש באזור התעשייה של "מעלה עמוס" עומדת חברת בת של חברה בשם צבר סולאר בע"מ היושבת בראש העין. את התמלוגים עבור הפרוייקט, החברה הזו לא הולכת להעביר לתושבי סעיר שמהם נגזלה הקרקע. גם לא לתושבי הכפר כיסאן שבתיהם נמצאים כמה עשרות מטרים מהמתחם המגודר. אפשר להניח במידה רבה של בטחון לעומת זאת, שהיא כן הולכת להעביר אותם ל-550 מתנחלי מעלה עמוס שקבלו את הקרקע ממדינת ישראל בחינם או קרוב לזה. כך נראה קולוניאליזם מודל 2019.

חברת "צבר סולאר בע"מ" היא זו שבאמצעות חברת בת אחרת, הקימה גם את החווה הסולארית בהתנחלות נתיב הגדוד. למותר לציין שגם שם המתנחלים חותכים קופון מקרקעות שנגזלו על ידי המדינה והועברו להם. אבל נראה שלבעלי החברה הזו ישנן תוכניות שאפתניות הרבה יותר. בדיקה שערכנו מעלה כי עו"ד בשם גיא צבר המתגורר בהתנחלות שערי תקווה, שהוא אחד משלושת הדירקטורים בחברת "צבר סולאר", עומד מאחורי עוד חמש חברות שמקדמות הקמת עוד שתי חוות סולאריות בהתנחלויות גיתית וענתות, ועוד שלוש חוות טוריבנות רוח בהתנחלויות איתמר, ברכה ובמאחז קידה ממזרח לשילה. יש להניח שיורשיו של יאיר לפיד שהיה שר האוצר בפברואר 2014 כאשר ממשלת ישראל החלה להעניק ערבויות לפרוייקטים הללו, ישמחו להעניק ערבויות ממשלתיות גם עבור הפרוייקטים הלו.

אבל בגדה כמו בגדה, חשמל ירוק הוא טוב כל עוד הוא משרת את האינטרסים של המתנחלים. כאשר זה מגיע למערכות סולאריות (צנועות מאוד בגודלן) של קהילות פלסטיניות בשטחי C שישראל מסרבת לחבר לרשת החשמל כי הן "לא חוקיות", המנהל האזרחי מוציא כנגדן צווי הריסה, בטענה שהן נבנו בלא היתרים. קחו למשל את הכפר ג'ובת א-ד'יב מדרום מזרח לבית לחם, שבו החרים המנהל האזרחי לפני כשנתיים וחצי מערכת סולארית ששימשה את תושביו הכפר, שנמצא במקום עשרות שנים לפני המאחז הלא חוקי 'שדה בר' שבלע באלימות חלק מאדמותיו, ומחובר כמובן לרשת החשמל. המערכת שנבנתה על יד ארגון קומט מי, הוחזרה למקום מספר חודשים מאוחר יותר, לאחר שממשלת הולנד ששילמה עבור המערכת, העבירה לממשלת ישראל מחאות חריפות.

האם גם הלוח הסולארי שצילמנו במגרש ההחרמות של המנהל האזרחי יוחזר לבעליו? כנראה שזה בעיקר תלוי אם לממשלה האירופית שמכספה הוא נרכש, יעוף הפיוז כמו להולנדים.

לכתבה על ההחרמה וההחזרה בעקבות הלחץ של ממשלת הולנד: http://bit.ly/2Y2CR3O