top of page
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

צווים צבאיים שישראל מוציאה בגדה המערבית


בתחילת מרץ פרסמנו את הדו"ח שלנו 'תפסת מרובה לא תפסת' שעוסק בצווי התפיסה שהצבא הוציא בגדה המערבית. צווי תפיסה צבאיים הם צווי הפקעה זמניים. החוק הבין-לאומי שמסדיר את הזכויות והחובות של הצבא הכובש ביחס לאוכלוסייה המתגוררת בשטח כבוש מתיר לצבא הכובש לתפוס שטחים באופן זמני לשם מטרות ביטחוניות דחופות, ולפצות את בעלי הקרקע על כך. מלבד צווי תפיסה יש עוד צווים צבאיים שהרשויות הישראליות מוציאות במסגרת משטר המקרקעין שהיא מנהלת בגדה המערבית.

צווי הפקעה – ישראל הוציאה עד היום מאות צווי הפקעה לצורכי ציבור. בניגוד לצווי תפיסה, שהם בהגדרה זמניים, צווי ההפקעה הם צווים קבועים שמפקיעים את השטח מבעליהם לצמיתות (בעבור פיצוי מסוים). על פי הפרשנות המקובלת, צווים אלו חייבים לשמש גם את צרכיה של האוכלוסייה הפלסטינית בשל היותה "האוכלוסייה המקומית המוגנת". צווי ההפקעה הוצאו בין היתר עבור כמה מהכבישים העוקפים שנסללו בגדה המערבית, בעיקר במהלך שנות התשעים, עבור מתקנים לטיהור שפכים ועבור אתרים לאיסוף אשפה. במאמר מוסגר נציין כי אף שהחוק מחייב כאמור שהאוכלוסייה המקומית המוגנת, דהיינו האוכלוסייה הפלסטינית, תיהנה גם היא מההפקעה, במהלך השנים פלסטינים הודרו ממספר לא מבוטל של מתקנים שנבנו על שטחים שהופקעו. הדוגמה המוכרת ביותר לעניין זה, אם כי רחוקה מלהיות יחידה, היא כביש 443, שנסלל בשנות השמונים על אדמות שהופקעו מכפרים ממערב לרמאללה. בעקבות עתירה לבג"ץ נפתח הכביש באופן רשמי לתנועת רכבים פלסטיניים, אך ההגבלות שהוטלו על תנועת הפלסטינים עיקרו את ההיגיון שבגינו נסלל הכביש מלכתחילה, כך שבפועל נוסעות עליו מכוניות פלסטיניות ספורות בלבד מדי יום.

צווי סגירה – בעוד מספרם המדויק של צווי הסגירה הזמניים שהוציא הצבא עד היום אינו ידוע (מן הסתם מדובר באלפים), מספרם של צווי הסגירה הקבועים עומד על עשרות אחדות, אבל השטחים הכלולים בהם גדולים מאוד. בדוח שפרסמנו במרץ 2015 הראינו שכש