המחנה היה בעבר בסיס צבאי ירדני שגם צה"ל השתמש בו, אך בשנים האחרונות הוא עומד נטוש. זו הפלישה השנייה של מתנחלים לבסיס זה בשנים האחרונות, ושוב מדובר במכינה קדם צבאית שהשתלטה על המקום בלא אישור רשמי מהצבא. בפעם הראשונה היתה זו מכינת "הררי ציון" לצעירים חרדים, שאחרי תקופה לא ארוכה עזבה את המקום. עכשיו, מדובר במכינת ליאל - על שם סמ''ר ליאל גדעוני ז''לשקודם שכנה באחד המאחזים הפרועים של ההתנחלות איתמר, המיועדת כך על פי מייסדיה עבור 'נוער בסיכון'. הטרייד-אוף שהמתנחלים מציעים לנוער שמגיע למכינה מוכר ממקומות אחרים: שדרוג המעמד החברתי-כלכלי בתמורה להקצנה פוליטית וספיגת תכנים לאומניים וגזעניים. על אף ההכחשות המגושמות והשקרים השקופים, ברור כי ראש המועצה האזורית בקעת הירדן אלחיאני דוד אלחיאני, מעורב עמוקות בפלישה למחנה הצבאי. תצלומים המופיעים בדף הפייסבוק של המכינה מראים כי אלחיאני ביקר במקום יחד עם דני עטר, שעומד בראש קק״ל - קרן קימת לישראל, גוף מסואב נוסף שמעורב עמוקות בהשתלטויות על שטחים בחלקים שונים של הגדה המערבית. נראה שלפני הבחירות לרשות המקומית היה מאוד חשוב לאלחיאני לספק לקהל הבוחרים שלו "קבלות" ולהקים מאחז לא חוקי נוסף. מכינת "ליאל", על מי מייסדה, היא מכינת בת של המכינה הקדם-צבאית "ארזי הלבנון" שממוקמת בהתנחלות שילה. נראה שהמכינה הצעירה אימצה מאד מהר את דפוסי הפעולה של מכינת האם הוותיקה. אתם שואלים כיצד? בואו שמעו סיפור: בתחילת שנות ה-2000 נכנסה מכינת "ארזי הלבנון" למתחם ששימש קודם לכן כבית ספר שדה מעלה אפרים של החברה להגנת הטבע. כמה שנים לאחר מכן, החברה להגנת הטבע דרשה מהמכינה לשלם לה עבור השימוש במתחם או לפנותו. המכינה סירבה, והחברה להגנת הטבע הגישה תביעה נגד מכינת ארזי הלבנון (תא"ק 13156-08). בשנת 2012, בית משפט השלום בירושלים הורה למכינה הפולשת לפנות את המקום עד אוגוסט 2013 ולשלם לחברה להגנת הטבע 10,000 ש"ח הוצאות משפט. מעניין יהיה לראות אם גם למדינה שהצהירה בפני בג"ץ כי בכוונתה להרוס את המאחז הלא חוקי ב'מחנה גדי', יקח 13 שנה כדי לעשות זאת.