ביום ראשון (8.1.2023), פורסם ב'ישראל היום' (מפאת כבודה של העיתונות, לא נכנה אותו "עיתון"), שבנובמבר האחרון, כאשר כיהנה עדיין "ממשלת השינוי" שלא מעט ישראלים מביטים עליה היום בנוסטלגיה, המנהל האזרחי פינה שני קרוואנים, שהונחו בשטח שהוכרז בעבר כאתר ארכיאולוגי. זאת על אף שהאתר והקרוואנים היו בשטח B. שטח B, נזכיר, מתפרש על כ-21% משטח הגדה המערבית ועל פי הסכמי אוסלו, הרשות הפלסטינית היא הגוף שאחראי על כל מערכת התכנון ואכיפת חוקי הבנייה במקום. לידיעה ב'ישראל היום' - https://bit.ly/3IOIVpK
מדובר באתר שנקרא ח'רבת טרפין, שנמצא באדמות הכפר עטארה מצפון לרמאללה. קראנו לא מזמן שבגדה המערבית, ישנם למעלה מ-2,600 אתרים ארכיאולוגיים. חלק גדול מהם אותרו כבר בתקופת המנדט הבריטי, ונרשמו כאתרים ארכיאולוגים על פי פקודת העתיקות המנדטורית. אבל כולם למעט בודדים, לא שומרו ולא הפכו אתרים שהציבור הרחב פוקד. אגב, כפי שכל אדם שעוסק ברצינות בהיסטוריה גיאוגרפית של הארץ הזו יודע, רבים מהאתרים הללו נמצאים בתוך או בסמוך (כמו במקרה של ח'רבת טרפין) לכפרים הפלסטינים מסיבה פשוטה: הכפרים הפלסטינים שומרים על רצף יישובי ילידי בן מאות ולעיתים קרובות אף בן אלפי שנים.
באיזו סמכות פעל המנהל האזרחי בשטח B תוך הפרת הסכם אוסלו? עברנו על הנספח בהסכם אוסלו ב' שעוסק בארכיאולוגיה ולא מצאנו שם שום סעיף שממנו יכול להשתמע שלישראל זכות לפנות בנייה פלסטינית באתרים ארכיאולוגיים. כן מצאנו שם בנספח את שני הסעיפים הראשונים הללו:
1. כוחות ואחריות בתחום הארכיאולוגיה בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני. תחום זה כולל, בין היתר, הגנה על אתרים ארכיאולוגיים ושימורם, ניהול, פיקוח, רישוי וכל הפעילויות הארכיאולוגיות האחרות. כוחות ואחריות הקשורים לתחום הארכיאולוגיה יועברו בהדרגה לתחום באיזור C.
2. הסמכות הפלסטינית אשר תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה, למעט הנושאים אשר יידונו במשא-ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש, אשר יושלמו בתוך 18 חודשים מיום כינון המועצה.
הסעיף השלישי בהסכם הולך ככה:
3. הצד הפלסטיני ישמור ויגן על כל האתרים הארכיאולוגיים, ינקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על האתרים האמורים ולמנוע נזק להם, וינקוט בכל אמצעי הזהירות בעת ביצוע פעילויות, לרבות פעילויות אחזקה ובנייה, העשויות להשפיע על האתרים האמורים.
להסכם אוסלו ב' - https://bit.ly/3WhnjFv
האם הפלסטינים שומרים על כל האתרים הארכיאולוגיים בגדה המערבית? סביר מאוד שלא. תכף נדבר על האופן שבו ישראל מתייחסת לאתרים ארכיאולוגיים בגדה המערבית, אבל בואו נשאר שנייה עם הסכמי אוסלו: האמת הפשוטה היא שישראל מפרה את הסכמי אוסלו באופן שיטתי, כאשר מתאים לה, פשוט כי היא יכולה. באוקטובר 2020, פרסמנו דו"ח בשם "הכל נתון והרשות נתונה", המתאר את מגוון ההפרות הישראליות של הסכם אוסלו (https://bit.ly/3IKnoyB). חלק מההפרות הללו, הן הפרות של המדינה עצמה, שמוציאה צווים צבאיים שונים וגם הורסת לעיתים בתים כאשר מתאים לה, גם בתוך שטחי הרשות הפלסטינית. חלק אחר מההפרות, הן של מתנחלים שנכנסים ולא פעם משתוללים, בתוך ישובים פלסטינים, בחסות הצבא. ביקור ב"אתרי מורשת" (חלקם המצאות של הדורות האחרונים), כפי שתארנו בדו"ח, הוא אחד העוגנים שבאמצעותם מתנחלים - בחסות המדינה - משתלטים על אתרים שונים. דוגמאות לכך, אפשר למצוא בעוורתא, כפל ח'ארס, תקוע, חלחול וכמובן שגם בשכם ובחברון. בשבועות האחרונים אנו מקבלים דיווחים שמתנחלים החלו להגיע גם לאתר שנקרא "תל כום", שנמצא בתוך הכפר אל כום, שגם הוא מצוי באזור B, מערבית לחברון (https://bit.ly/3iDtI02). זה ההקשר שבו צריך לקרוא ולהבין גם את הסיפור של פלישת המנהל האזרחי לח'רבת טרפין. לדו"ח ולמפת ההפרות הישראליות של הסכם אוסלו - http://bit.ly/2JXdWeG
על כל פנים, מכיוון שנראה שהמנהל האזרחי כבר בעניין של פינוי בנייה באתרים ארכיאולוגיים, רצינו להציע לו לפנות מבנים מעוד כמה אתרים ארכיאולוגים. כולם אגב, בשטח C, כך שלא יהיה צורך להפר שוב ברגל גסה הסכם בינ"ל שישראל חתומה עליו. אחד המקומות האלה, נמצא לא מאוד רחוק מח'רבת טרפין ואנו יכולים להבטיח לכם שהמנהל האזרחי מכיר אותו היטב - מכיון שכנגד כל הבנייה במקום, הוצאו צווי הריסה כבר לפני למעלה מ-23 שנה. לאתר קוראים ח'רבת דיר חרשה והוא מצוי באדמות הכפר אל מזרע אל קבליה ממערב לרמאללה, וגם הוא הוכר כבר בתקופת המנדט הבריטי כאתר ארכיאולוגי. אבל שלא כמו בח'רבת טרפין, שם אשכרה נעשה תיחום של האתר שהוכרז כאתר ארכיאולוגי ונקבע שגודלו כ-5.5 דונם. אגב, לבנייה במקום אחראים במקרה דווקא מתנחלים, אבל אנחנו בטוחים שמבחינת המנהל האזרחי עובדה זו לא תהווה שיקול בכל הקשור לאכיפת החוק.
אחרי שהם יסיימו שם, הם בהחלט מוזמנים לדבר איתנו. כי ישנם רק באזור רמאללה - עוד כמה אתרים ארכיאולוגיים שעליהם נעשתה בנייה בהתנחלויות. כמו למשל גבע בנימין, גבעת זאב וכוכב יעקב. לתצלומי אוויר של אתרים ארכיאולוגיים בהתנחלויות - http://bit.ly/3GKQXgC
Comments