top of page
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

בימים הקרובים יפורסם דו"ח חדש של הארגונים חקל וכרם נבות

בימים הקרובים נפרסם יחד עם ארגון חקל דו"ח חדש בשם "הופקע מהקשרו". זה המסמך הראשון שעוסק בצווי ההפקעה לצרכי ציבור שהוציא הצבא מאז שישראל כבשה את הגדה המערבית ועד לסוף שנת 2022. הפקעות אלו אמורות לשמש לשם הקמת פרויקטים אזרחיים, כגון: כבישים, אתרי איסוף פסולת ומתקני טיהור שפכים.

סמכותה של ישראל להפקיע אדמות לצרכי ציבור בגדה המערבית יונקת מתקנה 43 לתקנות האג, המחייבת אותה כמעצמה כובשת, להבטיח את הסדר והחיים הציבוריים בשטח הכבוש. בפועל, צווים אלו הוצאו בהתבסס על חוק האדמות הירדני משנת 1953, שישראל כמעצמה כובשת, מחויבת לכבד. צווי הפקעה הם לרוב צווים קבועים שנוטלים את הבעלות על הקרקע המופקעת מבעליה ומעבירים אותה למדינה בתמורה לפיצוי כספי. במקביל למנגנון ההפקעה, ישראל משתמשת במנגנונים משפטיים נוספים כדי להעביר אדמות בגדה המערבית, מבעליהן הפלסטינים לידי המדינה ומשם, לעתים קרובות, לידי מתנחלים. החשובים שבהם, הם "צווי תפיסה" לצרכי בטחון, אשר המדינה טוענת כי הם זמניים בשל אופיים הבטחוני, ומנגנון ההכרזה על "אדמות מדינה", המבוסס על פרשנות ישראלית לחוק הקרקעות העות'מאני משנת 1858. דו"ח זה עוסק רק בצווי ההפקעה לצרכי ציבור.

התנאי אותו קבע בג"ץ, שבלעדיו לא ניתן להפקיע קרקעות לצרכי ציבור, הוא שמטרת ההפקעה תשרת (גם) את צרכי האוכלוסייה הפלסטינית. שאלת מטרת ההפקעות ואת צרכיו של איזה ציבור מאות צווי ההפקעה הללו נועדו לספק (הפלסטינים או המתנחלים או שניהם), עומדת בבסיס דו"ח זה. על מנת לענות עליה, בחנו כל צו הפקעה על פי מספר פרמטרים. את מסקנות המחקר נעלה כאן במהלך השבועות הקרובים.


Commenti


bottom of page