לוגו שחור.png
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

דני שובבני - הפקח שפלש לאדמות לא לו


כל אדם שעיניו בראשו מבין שצריך לחלק סיכונים. הדבר נכון שבעתיים בתקופה של אי יציבות כלכלית. את הדבר הזה הבין דני ברייר תושב ההתנחלות שני ליבנה כבר לפני הרבה שנים, ובגלל זה הוא עובד הן כשכיר של רשות הטבע והגנים ובמקביל הוא גם עוסק בחקלאות.

נתחיל אבל עם כמה מילות רקע על הישוב/התנחלות שני-ליבנה הממוקם בקצה הדרומי של הגדה המערבית, בין יער יתיר ובין הכפר הפלסטיני הגדול סמוע מצפון. ובכן שני-לבנה היא יצור כלאיים מוזר ויחיד במינו מבין ההתנחלויות. בעוד שני שליש משטחו נמצאים מדרום לקו הירוק ובתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל, השליש הצפוני נמצא מצפון לקו הירוק, כלומר בתוך הגדה המערבית. על אף האנומליה הזו המועצה האזורית 'הר חברון' שתחום השיפוט שלה נמצא אך ורק בתוך שטח הגדה המערבית, מציגה באתר האינטרנט שלה את שני-ליבנה כאחת מההתנחלויות שמצויות בתחום שטחה. מילא, מהם מעולם לא ציפינו לדייק בעובדות.

בין השנים 2005-2007 נבנתה גדר ההפרדה מצפון להתנחלות שני-לבנה באופן כזה שכ-130 דונם של קרקע חקלאית מעובדת של פלסטינים מהכפר סמוע, נותרו מדרום לגדר ושבעליהם לא יכלו להגיע אליהם. מי שבדיוק היה בזמן ובמקום הנכון, כדי לפלוש לקרקעות הללו הוא הפקח/החקלאי החרוץ דני ברייר שהחל לגדל במקום גידולי פלחה. יש אנשים שיש להם מזל בחיים.

אלא שכמו בהרבה מקרים דומים של פלישות, גם במקרה של ברייר הכל איכשהו קרה לו ב"תום לב". הכיצד תום לב? "הישוב הקצה" לברייר את אותם 130 דונם. על כל פנים זה הסיפור שהוא סיפר למנהל האזרחי שנאלץ לברר את העניין בעקבות עתירה שבעלי הקרקע הפלסטינים ממשפחת חוואמדה בסמוע, הגישו לבג"ץ בסיוע המחלקה המשפטית של ארגון שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם, באוגוסט 2013. אבל כאשר ברייר נדרש להציג מסמכים שהקרקע אכן הוקצתה אי פעם ל"ישוב", התברר שמדובר במה שנקרא בערבית "כלאם פאד'י", יעני טענות סרק שאין מאחוריהן כלום.

האמת היא שאנחנו עוקבים אחרי ברייר הפעלתן לא מאתמול, ואנחנו יודעים שהפקח/החקלאי תם הלב הוא פולש סדרתי שפלש בעבר גם לחלקות נוספות באזור, תוך שהוא עושה שימוש בקשריו עם המשטרה על מנת לאיים על פלסטינים נוספים שאותם הוא רצה לנשל. הרי צריך לחלק סיכונים ולהכין פרנסה ליום סגריר. לא?

נ.ב אה, שכחנו לספר, יודעים מה קרה בסוף עם החלקה אליה ברייר פלש בתום לב מצפון להתנחלות? בשנת 2018 (כלומר חמש שנים לאחר הגשת העתירה!) הוא הודיע לבג"ץ שהוא בעצם "אינו מעבד אותה כבר משנת 2013 וכי אין בדעתו לחזור אליה אלא אם היא תוקצה לו כדין". חלפו מאז שנתיים ועד היום היא לא "הוקצתה לו כדין". היא גם לא "תוקצה לו כדין".