לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

קק"ל #2 - מה זה בכלל קנייה בתנאי הגדה

ביום חמישי (11.2) פורסם לראשונה ב-NEWS !וואלה ובעקבותיו באתרים נוספים, מסמך פנימי של קק״ל - קרן קימת לישראל שנכתב יום קודם לכן (10.2), שכותרתו "יהודה ושומרון - הצעת מחליטים" (קישור לכתבה- http://bit.ly/2OJgSy8). המסמך מסכם את החלטות דירקטוריון קק"ל באשר לפעילותה בשטחי הגדה המערבית. בסעיף 3א של המסמך שפורסם נכתב: "קק"ל תרכוש אך ורק קרקעות פרטיות במסגרת גאולת קרקע". (קישור למסמך- http://bit.ly/3k54GDD).


אבל האם בכלל אפשר לדבר על "רכישת קרקעות פרטיות" בתנאי הג'ונגל השוררים בגדה המערבית?

פוסט שני בסדרה.

הגדה המערבית מחולקת כידוע מאז שנות ה-90 לשלושה אזורים עיקריים, הגדול שבהם הוא אזור C המשתרע על כ-61% משטח הגדה והוא נתון כולו תחת שליטה ישראלית צבאית ואזרחית כאחת. ברובו המוחלט של שטח זה פלסטינים לא יכולים להזיז אבן באופן חוקי מכיון שישראל אינה מאפשרת להם לתכנן ולבנות במקום. לעובדה זו ישנה משמעות עצומה על שווי הקרקע בשוק ה(מאוד לא) חופשי בגדה. בשל כך פערי המחירים בין קרקעות בשטחי A או B שברובן (אך לא כולן) פלסטינים יכולים לבנות, ובין קרקעות בשטחי C הם עצומים.


אך מעבר לכך ישנו גורם משמעותי נוסף שמשפיע על מחירן של קרקעות בגדה המערבית, במיוחד של כאלו הסמוכות או אף נמצאות בתוך שטחן בפועל של התנחלויות: יכולתם של פלסטינים להגיע אל אדמותיהם. במקרה, אלו הן גם הקרעות שקק"ל הכי מעוניינת לרכוש. הנה תראו מה כתוב בסעיף 3ג: "קק"ל תרכוש קרקעות בשטחי ההתיישבות הקיימים או בשטחים צמודי דופן לשטחי ההתיישבות הקיימים..."


הגיוני, לא? הם הרי רוצים שם בקק"ל להרחיב את ההתנחלויות! אז זהו, שיש מאחורה הגיון נוסף והוא יכולתם או יותר נכון אי יכולתם של פלסטינים להגיע לקרקעות אלו. מציאות זו רלוונטית לא רק לקרקעות פרטיות סביב או בתוך ההתנחלויות, אלא גם למאות אלפי דונם שנמצאים בתוך שטחים שהוכרזו על ידי ישראל מאז 1967 כשטחים צבאיים סגורים (כמו למשל ברצועה הסמוכה לנהר הירדן או לשטח שנמצא ממערב לגדר ההפרדה), שבעליהם בפועל אינם יכולים, או כמעט ואינם יכולים לעשות בהן שימוש. ברור שבמציאות כזו לא רלוונטי בכלל לדבר על "רכישה" כאילו מדובר בשני צדדים שחופשיים להתקשר בעסקת מקרקעין, שכן בהערכה זהירה ישנם עשרות אלפי פלסטינים שמבחינתם למכור את הקרקע זה לקבל משהו או כלום.


את "הסוד" הזה המתנחלים כמובן מכירים הכי טוב מכולם. הוא הרי חלק מהשיטה של מניעת גישה ואז "רכישה". קחו למשל את ההתנחלות פסגות - ישוב קהילתי בבנימין שהוקמה בסוף שנות ה-70 על ג'בל טוויל ממזרח לרמאללה. ההתנחלות הזו השתלטה על מאות דונמים של קרקעות פרטיות באמצעות גידור פיראטי שנעשה סביבה בשנת 2003. מלבד אותם מאות דונמים בתוך השטח המגודר של ההתנחלות ישנם עוד אלפי דונם בבעלות פלסטינים שנמצאים ממזרח להתנחלות פסגות, שלוטשת אליהם עיניים מכיון שהיא כבר מזמן כילתה, באמצעות בנייה צמודת קרקע, את השטח שבאופן פורמלי הוקצה לה. על מנת להמשיך ולהתרחב ההתנחלות חייבת לבנות על קרקעות פרטיות, וזה בדיוק מה שהמתנחלים במקום אכן עשו החל מאמצע שנות ה-90. ככה בדיוק השתלט יעקב ברג בעליו של Psagot Winery יקב פסגות, על כ-80 דונם שעליהם הוא מגדל ענבים.


לכן, בשנת 2012 מתנחלי פסגות יחד עם החברים שלהם בתנועת רגבים, הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירת חופש מידע (http://bit.ly/2NhGB0l), בדרישה לקבל מהמנהל האזרחי את שמות בעליהן של למעלה מ-100 חלקות סביב ההתנחלות (שכן מרשם המקרקעין בגדה המערבית בניגוד לישראל, סגור לעיון הציבור). הגיוני, הם רק רצו "להציע" לבעלי הקרקע "לרכוש" מהם קרקעות שהם מזה שנים לא יכולים להגיע אליהן. "שוק חופשי" קוראים לזה שם בפסגות. קק"ל מצידה בטח תשמח לסייע להם לרכוש שם קרקעות. אחרי הכל, אחד מחברי הדירקטוריון שאישר את המסמך החדש, הוא לא אחר מאשר האולטרה עסקן נחי אייל (שעל רשת הארגונים הנפוטיסטית שלו ושל ילדיו, העלינו כאן לא מזמן סדרת פוסטים), גר ממש שם.


סדרת הפוסטים על משפחת אייל - http://bit.ly/38PmZHb http://bit.ly/2ZEKeAR http://bit.ly/3jny6Mh http://bit.ly/2Xb9gG6