לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

עידכון: איזור 151

הקניונים של דובאי ואבו דאבי השכיחו כנראה מהרבה ישראלים את מה שנתניהו הבטיח שיקרה בקיץ האחרון אבל בשניה האחרונה "נדחה" למועד בלתי ידוע: "הסיפוח". אז סיפוח רשמי לא היה, אבל מה שבהחלט כן היה הוא המשך הסיפוח בפועל. בואו נדבר היום על מה שקורה באזור ספציפי וחשוב במיוחד בהקשר זה: רצועת הגבול בין הגדה המערבית ובין ממלכת ירדן שמכונה: אזור 151.


ב־1 בנובמבר 1967, נסגרה בצו סגירה שמספרו היה 151, רצועה בת כ־237 אלף דונם לאורך גבולה של הגדה המערבית עם הממלכה ההאשמית (ירדן). מדובר בכל השטח שבין נהר הירדן במזרח לכביש הבקעה (כביש 90) במערב. צו זה נועד למנוע מעבר חופשי בין הגדות המערבית והמזרחית של נהר הירדן, שעד יוני 1967 היו שתיהן בשליטה ירדנית. בעקבות סגירתו של אזור זה, גורשו תושביהם של כמה כפרים פלסטינים מבתיהם. בשנים שלאחר החתימה על צו 151 הועברו עשרות אלפי דונם מהשטח הסגור למתנחלי הבקעה, ובהם כל השטחים החקלאיים שמעבדים היום מתנחלים ישראלים ממזרח לכביש הבקעה.


השטח שצו 151 חל עליו צומצם להלכה בשנת 2002 והוצמד לשטח שנסגר למעשה עם בניית גדר המערכת החשמלית לאורך בקעת הירדן . גם אחרי צמצומו אלפי דונמים באזור הזה עדיין מעובדים על ידי מתנחלים. שטחים אלו הועברו לידי מתנחלים ישראלים, ככל הנראה בהדרגה, משנות ה־80 ואילך. לפני כ-8 שנים חשפנו את מימדי ההשתלטות הישראלית על שטחים באזור זה. בראשית שנת 2013 מתנחלים עיבדו כ-8,260 דונם של תמרים לאורך רצועת הגבול. כ-5,000 מתוכם הם בבעלות פרטית של פלסטינים שאיבדו את יכולתם להגיע אל אדמותיהם בשל סגירת כל אזור הגבול בפניהם. כאשר פרסמנו את הסקנדל הזה בעיתון Haaretz הארץ, הצבא מסר בתגובה "שהנושא המדובר ייבדק".


אז היום נספר לכם מה קרה מאז שהנושא "נבדק" על ידי הצבא. בשמונה השנים האחרונות מתנחלים קיבלו או השתלטו (אין לנו דרך לומר באופן חד משמעי מכיון שהצבא והחטיבה להתיישבות שמתווכת בין הצבא ובין המתנחלים, מסתירים את המידע בעניין הקצאות קרקע למתנחלים) על כ-2,570 דונם נוספים באזור שטח צבאי סגור 151, שכ-1,460 דונם מתוכם (57%) הם בבעלות פרטית של פלסטינים.


נראה שישנן שתי אפשרויות אפוא: או שהצבא "בדק" את הנושא והמצב שבו מתנחלים מעבדים קרקעות של פלסטינים נראה לו סבבה והוא החליט לתת להם עוד. או שבחלוף שמונה שנים הוא עדיין לא סיים "לבדוק" את הנושא אבל בינתיים מתנחלים מקבלים/משתלטים מדי שנה על עוד ועוד קרקעות פרטיות של פלסטינים.


ובג"ץ, מה יש לו לומר על העניין? בנובמר 2017 בג"ץ דחה עתירה שהוגשה ארבע שנים קודם לכן על ידי בעלי קרקעות פלסטינים שאדמותיהם הועברו למתנחלים מההתנחלות חמרה, שמגדלים עליהם תמרים. שופטי בג"ץ דחו את העתירה בהסתמך על טעמים פורמליסטיים זניחים. אבל הדבר המעניין ביותר בפסק הדין שמשתרע על עמוד אחד בלבד, הוא מה שהם כתבו בסעיף 3:

"במהלך ההתדיינות בעתירה ניסינו להביא את הצדדים להסכמה במסגרתה יזכו העותרים לפיצוי כספי בגין המצב אליו נקלעו שלא בטובתם. לצערנו, ההסדר לא הסתייע...."


ממתי זה בדיוק מתפקידו של בג"ץ לשכנע בעלי קרקעות פלסטינים לקבל פיצוי כספי עבור אדמות שנגזלו מהם בניגוד לחוק? כנראה שכששופטי בג"ץ לא רוצים לנגוע בתפוח אדמה לוהט שיסבך אותם עוד יותר עם הימין המתנחל, יש להם דרכים יצירתיות להימנע מלעשות זאת.