לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

מחצבת טללים

בפוסט הקודם עסקנו בדו"ח פינס (https://bit.ly/3gIYFMh) שמעיד על כוונתה של ישראל להגדיל באופן דרסטי את פעילות החציבה בגדה המערבית, בניגוד להתחייבות שנתנה המדינה לבג"ץ לפני כעשור. בין יתר הדברים שמצוינים בדו"ח פינס, ישנה התייחסות לשתי מחצבות שעל פי מחברי הדו"ח מצויות ב"הדממה" ושיש כוונה להפעילן מחדש בעתיד הנראה לעין. אחת משתי המחצבות הללו היא "מחצבת טללים" שנמצאת בדרום מערב הגדה המערבית על אדמות הכפרים דורא ואד'הריה.


למעשה הטענה שמחצבת טללים "נמצאת בדרום מערב הגדה המערבית" אינה מדוייקת, מכיון שבפועל אין מחצבה כזו ומעולם גם לא היתה. מה שכן יש זו תוכנית מתאר (מספר 52/26) שמכוחה ניתן היה להקים את המחצבה הזו, אך זו כאמור לא הוקמה. תוכנית המתאר הזו אושרה על ידי המנהל האזרחי בשנת 2001 והיא חלה על שטח בן קרוב ל-1,800 דונם, ש-1,400 מתוכם מוגדרים כ"תחום השפעה" של המחצבה. כלומר שטח שיושפע ישירות מפעילות החציבה במקום, בשל האבק והרעש שהמחצבה תייצר. אגב, חלק גדול מהשטח הכלול ב"תחום ההשפעה" של מחצבת טללים המתוכננת, הוא שטח פרטי שמעובד על ידי פלסטינים. אבל ככה זה בגדה המערבית: אינטרסים כלכליים של ישראלים, תמיד קודמים לזכויות של חקלאים פלסטינים שאיתרע מזלם לחיות במקום ובזמן הלא נכונים (קישור לתוכנית המתאר של המחצבה - https://bit.ly/3sXPbBw).


דבר נוסף שישנו באזור זה, הוא מחצבה ישראלית נוספת שנמצאת מדרום ובצמוד למחצבת טללים המתוכננת. מחצבה זו, בניגוד לטללים, פעילה מאוד והיא מפרנסת יפה בין היתר גם התנחלות קטנה בשם בית חג"י, שנמצאת קרוב ל 20 קמ' צפון מזרחית לשם בקו אווירי, סמוך לעיר חברון. הכיצד זה שהתנחלות מבודדת ומרוחקת שיש בה פחות מ-700 תושבים קיבלה ממדינת ישראל במתנה זכיון להפעלת מחצבה? זו שאלה מצויינת שכדאי היה לברר בהזדמנות עם המנהל האזרחי, יחד עם השאלה כיצד שתי התנחלויות נוספות, יישוב כוכב השחר ומושב גיתית, קיבלו אף הן כל אחת זכיון להפעלת מחצבה.


נחזור שניה ל"מחצבת טללים": מסתבר שאחד מבעליה של מחצבת טללים היה בזמנו (ויתכן שאף עודנו), תת אלוף במיל׳ בצלאל טרייבר, שלאחר שעזב את הצבא המשיך להתגלגל מג'וב אחד לשני בתוך מערכת הבטחון, המפורסמת בכך שהיא יודעת לפנק את יקיריה ופנסיונריה גם שנים לאחר פרישתם. בשנת 2005 מונה טרייבר לראשות "מנהלת המעברים", שהיא הגוף במשרד הבטחון "האחראי לריכוז ותיאום מדיניות משרד הביטחון במעברים היבשתיים בין ישראל לרשות הפלסטינית" (קישור לדף מנהל המעברים- https://bit.ly/2WBUdrN).


חודשים ספורים לאחר מינויו לתפקיד זה, הוגשה על ידי מחצבת בית חגי עתירה לבג"ץ שהתבססה על הטענה כי טרייבר, שכבר אז היה אחד מבעליה של מחצבת טללים המתוכננת, היה מעורב חודשים ספורים לפני מינויו בשינוי תוואי גדר ההפרדה באופן שיותיר את מחצבת בית חגי ממזרח לתוואי הגדר ובכך יפגעו עסקיה (בג"ץ מספר 9182/05).


האינטרס של טרייבר כפי שהוא מצוטט בדיווח של עקיבא אלדר בעיתון 'הארץ', היה למנוע מצב שמחצבת בית חגי שכבר פעלה אז, תהיה ממערב לגדר ההפרדה, בעוד שהשטח המיועד למחצבת טללים יוותר ממזרח לגדר ההפרדה: "על פי שמועות והערות שהגיעו לאוזני, כולל מראש מועצת דרום חברון, אני למד כי יש כוונה לסלול את גדר ההפרדה כך שמחצבת ׳מידן' תימצא מערבית לגדר. עלי להבהיר כי אנו מתנגדים לכך בכל תוקף, אלא אם כן מחצבת טללים תימצא גם היא ממערב לגדר... לא נוכל להסכים לאפליה כשלהי שעלולה להעמיד בסיכון גבוה השקעות ופעילות רבת היקף במשך שנים רבות" (קישור לידיעה בעיתון ׳הארץ׳- https://bit.ly/2WwEw4M).


הסיפור הזה מריח לנו כמו סיפור הון-שלטון, אבל בתשובת המדינה לעתירה, המדינה טענה כי: "עם כניסתו לתפקיד חתם מר טרייבר על גילוי נאות על עיסוקיו הקודמים ועל הסכם ניגוד עניינים שתואם עם נציבות שירות המדינה, היועץ המשפטי למערכת הביטחון והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה״. יכול להיות. על כל פנים בשנת 2010 העתירה נמחקה ושטחן של שתי המחצבות (זאת הפעילה וזאת המתוכננת) נותר ממזרח לגדר, אם כי למחצבת בית חגי ישנו מעבר פרטי בגדר ההפרדה שמשמש רק אותה.