לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

ח׳אן לובן אל שרקיה

בשנים האחרונות מתנחלים מנסים להשתלט על מבנה עתיק שנמצא לצד אם הדרך ההיסטורית בין הערים רמאללה ושכם. דרך זו משמשת כיום בעיקר את מתנחלי מעלה לבונה והמאחז הלא חוקי גבעת הרואה. מדובר במבנה ששימש במשך דורות כח'אן, כלומר תחנת דרכים, שממוקם מדרום לכפר לובן אל שרקיה. מול הח'אן מצפון נמצאת ההתנחלות עלי - העמוד הרישמי, מדרום לו נמצאת ההתנחלות מעלה לבונה וממזרח המאחז הלא חוקי 'הרואה' שהוקם בשנת 2002. זאת אומרת שמבחינת המתנחלים מדובר בנקודה שהגיוני לנסות ולהשתלט עליה, מכיון שהיא נמצאת בלב הגדה המערבית ובאזור שיש בו כפרים פלסטינים רבים.


את ההשתלטות על המקום המתנחלים מקדמים בשני אפיקים מקבילים: הראשון הוא נוכחות בשטח הכוללת סיורים במקום ונסיון השתלטות על מקור מים קטן שנמצא בסמוך למבנה הח'אן. ובמקביל באמצעות מאבק משפטי שנועד להביא להכרזה על המקום כאתר עתיקות השייך לציבור. המושג "שייך לציבור" המתנחלים מבינים היטב, הוא הקוד שיאפשר להם להשתלט על המקום, שכן "ציבור" לגיטימי בגדה יש רק אחד, הלא הוא ציבור המתנחלים. הבעיה של המתנחלים היא שמדובר בקרקע השייכת למשפחה מהכפר הסמוך לובן אשרקיה.


לניהול המאבק המשפטי גוייסה תנועת רגבים, שהגישה בראשית שנת 2013 עתירה לבג"ץ שמטרתה היתה לקדם את את שתי המטרות הבאות: 1. הכרזה על המקום כ"אדמת מדינה". 2. הכרזה על המקום כאתר עתיקות (בג"ץ 315/13). ואכן כ-9 חודשים לאחר הגשת העתירה של רגבים, המנהל האזרחי גילה לפתע שהמבנה של הח'אן ועוד כ-4 דונם סביבו, הם בעצם "אתר עתיקות", מה שהפך כל בנייה במקום לבלתי חוקית מבחינתן של הרשויות הישראליות. אבל במטרה השניה והעיקרית לשמה הוגשה העתירה, הכרזה על המקום כ"אדמת מדינה", המתנחלים נכשלו. לא רק שלא הוכח כי מדובר ב"שטח ציבורי" (כלומר "אדמת מדינה"), אלא שבמהלך בירור מסמכי הבעלות במקום, התברר כי אכן מדובר באדמות בבעלות פרטית פלסטינית. בשל כך רגבים ביקשו למחוק את העתירה (קישור לפס"ד- https://bit.ly/3iQeYZ6).


במצב זה, לא נותר למתנחלים אלא להמשיך ולנסות למנוע מבעליו הפלסטינים של הח'אן והקרקע סביב, לשפץ ולטפח את המקום, בתקווה כנראה שהוא ינטוש את המתחם ומתנחלים יוכלו להשתלט עליו. לשם כך הגישו עורכי הדין של רגבים עתירה נוספת בשנת 2018, שבה הם דרשו שהמנהל האזרחי יהרוס את הבנייה שהתבצעה במקום על ידי הפלסטינים בלא אישורים מהמנהל האזרחי (בג"ץ 3560/18). אבל במרץ 2019 בג"ץ דחה גם את העתירה השניה בעילה שהוא אינו מתכוון להתערב בסדרי העדיפויות של המנהל האזרחי באכיפה (קישור לפס"ד- https://bit.ly/3g8mdK1).