top of page

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חולץ פקקים

כביש 3254 שימש במשך עשרות שנים פלסטינים ובדואים  לקניות בשוק א-ד'הריה, אבל הפקקים הפריעו למתנחלים ואלוף פיקוד האפרטהייד, אבי בלוט, הציב מחסום על הכביש שמוביל לשוק והרס חלק מהבסטות. כדי לחסוך מכ-1,000 מתנחלים לעמוד יחד עם ערבים בתור למחסום, סוגרים שוק שמשרת עשרות אלפים.


כביש 3254 בדרום הגדה המערבית לא עניין את המתנחלים מאז שנסלל בסוף שנות ה-90. אבל בשבועות האחרונים פצחו מתנחלי דרום הר חברון, ובראשם ראש המועצה הרעיל אלירם אזולאי, בקמפיין חדש: "שוק א-ד'הריה הוא בעיה בטחונית". את הקמפיין הפקידו המתנחלים בידיה האמונות של מערכת "ישראל היום" שסיפקה כותרת עסיסית: "סמים, זנות ואפילו אמל"ח: תושבי הפזורה מסתערים על שוק פיראטי עברייני".


אך מה שבאמת הפריע למתנחלים נכתב כבר בפסקה הראשונה בכתבה: "פקקי ענק נרשמו באזור הר חברון בימים האחרונים, כתוצאה מאלפי תושבי הפזורה הבדואית שהחלו להגיע לשוק פיראטי שפועל בשטח שבין אשכולות, טנא עומרים ודהריה. מחסום מיתר הסמוך לא עמד בעומס ופקקים תועדו גם בעמדות הבידוק המעטות, שאינן מיועדות לפעול לאור מספר רכבים שכזה".


כיצד נוצרו הפקקים הללו? שוק א-ד'הריה משרת מזה עשרות שנים רבים מהקהילה הבדואית בנגב, שמגיעים אליו לערוך קניות. לאחרונה, כתוצאה מחרם צרכני של הבדואים, במחאה נגד הגזענות הפושה בבאר שבע, בדואים מגיעים לשוק אף יותר מבעבר. מנגד, לאחר השבעה באוקטובר, ישראל אסרה על כניסת עובדים פלסטינים ולכן מתוך הכרח להתפרנס, כמה עשרות פלסטינים הקימו בסטות גם לאורך כביש 3254. כתוצאה מכל זה ישנם בחלק מהשעות עומסי תנועה – וזה מה שהפריע למתנחלים מההתנחלות טנא עומרים.


עכשיו בואו נעשה זום אאוט כדי להבין מה בעצם קרה שם. בראשית שנות ה־80 הוקמו שתי התנחלויות מבודדות בדרום-מערב הר חברון: אשכולות וטנא עומרים. שתי ההתנחלויות הוקמו על קרקעות שנבזזו מתושבי א-ד'הריה באמצעות הכרזה עליהן כ"אדמות מדינה". על אף שמדובר בשתי התנחלויות קטנות יחסית, שיחד מתגוררים בהן כיום כ־1,700 תושבים – השטח שהמדינה בזזה והעבירה לרשותן עומד יחד על למעלה מ־16 אלף דונם!


כחלק ממדיניות יצירת "רצפים יהודיים", נסלל בשנות ה־90 כביש 3254 שמחבר בין שתי ההתנחלויות שהמרחק ביניהן הוא כ-5 קילומטרים. הכביש הוא למעשה הסתעפות של כביש 325, שמחבר בין מחסום מיתר ובין התנחלות טנא עומרים ואמור היה להמשיך עד א-ד'הריה עצמה. אלא שהקטע שמוביל לא-ד'הריה נחסם כבר בשנת 2001 על ידי הצבא ומאז אינו בשימוש. 


וכאן אנחנו חוזרים לכאן ועכשיו. מחסום מיתר הוא המחסום שגם הבדואים שעורכים קניות בא-ד'הריה עוברים דרכו. כלומר, גם מתנחלי טנא עומרים, גם תושבי א-ד'הריה שנוסעים למחסום, וגם הבדואים שמגיעים מהנגב כדי לעשות קניות בא-ד'הריה – כולם נוסעים על אותו כביש. עכשיו המתנחלים נדרשים מדי פעם לעמוד בפקקים. ועוד יחד עם ערבים! לכן המציאו המתנחלים סיפור על סמים, זונות, אמל"ח ורוקנרול.


בשלב הזה נכנס בלוט לתמונה. בעמוד הפייסבוק של ראש המועצה האזורית הר חברון, דווח כי ב־8 ליוני נפגש בלוט עם המתנחלים, ש"דרשו פתרונות". יומיים לאחר מכן, כך דיווח ראש המועצה, נמצא הפתרון: על הצומת של כביש 325 וכביש 3254 הוצב מחסום קבע, שמונע מהבדואים לנסוע עליו לכיוון א-ד'הריה. במקביל — בולדוזרים הרסו את הבסטות שנבנו לאורך הכביש.



ומה קורה עם הבדואים שבכל זאת רוצים לנסוע לא-ד'הריה? בינתיים הם יכולים לעשות עיקוף של כמה עשרות ק"מ ולהגיע לא-ד'הריה מכיוון צפון, דרך כביש 60. אבל מי יודע כמה גם זה יתאפשר להם. מתישהו בטח מתנחלים יתלוננו שיש יותר מדי "ערבים" גם על כביש 60 — ואז גם זה ייאסר עליהם.


ככה נהרס שוק שמשרת עשרות אלפי פלסטינים משני צידי הקו הירוק — לפרנסה וקניות. מברוכ למתנחלים. מחיר פעוט מבחינתם — על מנת שיוכלו לנסוע ללא פקקים מהתנחלות טנא עומרים למחסום מיתר. אחרי הכל הבטיחו להם "איכות חיים". 


 
 
 

Comments


bottom of page