לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

זינוק בגזל

הבוקר אנו מפרסמים ב"הארץ" את עיקר ממצאי הדו"ח החדש שלנו: "כחול לבן שחור". הדו"ח עוסק בעבודת צוות קו כחול בגדה המערבית והוא המסמך הראשון המוקדש לבחינת סך פעילותו של "צוות קו כחול" במנהל האזרחי הפועל משנת 1999. "הקו הכחול" הוא הכינוי שהעניקו הרשויות הישראליות לשטחים המוכרים בשם "אדמות מדינה". תפקידו העיקרי של הצוות הזה היה ונותר לבחון את דִיוּקן של מפות ההכרזות על אדמות מדינה, מפות ששורטטו בשנים שקודם לכן, ובעיקר בראשית שנות השמונים של המאה העשרים.

לקריאת הכתבה>>https://goo.gl/Zankbp

בדו"ח אנו חושפים כי בסקר שערכנו של כל השטחים שהוכרזו אדמות מדינה ומופו על ידי צוות קו כחול, עולה ש-14,716 דונם היו מעובדים ולכן לא היו אמורים להיכלל בתחום הקו הכחול. משמעות הדבר היא שאלפי דונם של קרקעות פרטיות בבעלות פלסטינים נגזלו על ידי רשויות המדינה שלא כדין. בפוסט הבא נבהיר את הרקע להקמת צוות קו כחול ובפוסטים שנעלה בשבועות הקרובים נתמקד (ככל שיתירו לנו האירועים החדשותיים) בפרקים שונים מתוך הדו"ח.

עצירת הסדר המקרקעין בגדה המערבית טרם כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל בשנת 1967 הושלמו הסדרתם ורישומם של כשליש משטחי הגדה. בהסדר המקרקעין נרשמו, בין היתר, כ־600,000 דונם על שם "המדינה", כלומר על שם רשויות המנדט הבריטי ולאחר מכן, עם סיפוח הגדה המערבית לירדן, על שם האוצר הירדני. בדצמבר 1968, כלומר כשנה וחצי לאחר כניסת ישראל לגדה המערבית, הופסק תהליך הסדר המקרקעין, באמצעות צו צבאי שעליו חתם מפקד האזור דאז תא"ל רפאל ורדי, ובכך נעצר למעשה הליך הסדר המקרקעין בגדה עד היום.

תפיסות קרקע לצורכי ביטחון בעשור הראשון שלאחר כיבוש הגדה הוקמו רוב ההתנחלויות באמצעות תפיסת קרקעות שנועדו ל"צרכים צבאיים" כביכול. כ־40 התנחלויות בסך הכול הוקמו במהלך השנים בדרך זו. החוק הבין־לאומי המתיר תפיסת שטחים לצורכי ביטחון מבוסס על ההנחה שתפיסתם של שטחים אלו היא זמנית בלבד, שכן מצב ביטחוני הוא מצב משתנה מטבעו.


בג"ץ אלון מורה והמעבר לשיטת ההכרזות על אדמות מדינה פסק הדין בפרשת אלון מורה (1979) הביא להגבלת יכולתה של המדינה להשתמש ב"תפיסות לצורכי ביטחון" לשם הקמת התנחלויות חדשות (להרחבה>> https://goo.gl/XXyfnq). בעקבות זאת היה צריך להמציא מנגנון חדש שיאפשר להמשיך ולהשתלט על קרקעות לשם העברתן לעשרות ההתנחלויות שממשלת הליכוד דאז תכננה להקים או לעבות.

המעבר להכרזה על אדמות מדינה הפך את מה שנראה עד אז עניין מקרי ובעל השלכות מוגבלות, לעניין שיש לו השלכות מרחיקות לכת על משטר הקרקעות שיצרה ישראל בגדה. בשני השלישים משטח הגדה שבהם לא החל או לא הושלם תהליך הסדר המקרקעין, ישראל עושה שימוש בסעיף 68 של חוק האדמות העות'מאני משנת 1858 המאפשר לה, על פי פרשנותה, ליטול חזקה בקרקעות שלא עובדו – או לא עובדו דיין – במשך תקופה העולה על שלוש שנים. השימוש שישראל עושה בחוק האדמות העות'מאני נעשה מתוך הסתמכות על הטיעון הציני במיוחד שככוח כובש אין היא רשאית לערוך שינויים בדין המקומי, אלא אם כן מדובר בשינויים הנובעים מכורח ביטחוני מיידי, או בשינויים שדורשת טובת האוכלוסייה האזרחית באזור.


סוגיית העיבוד המקנה זכויות בקרקע סעיף 78 לחוק האדמות העות'מאני קובע כי מי שעיבד קרקע עשר שנים רצופות בלא ערעור, זכאי להמשיך ולעבדה חוק זה משקף את האינטרס של המדינה העות'מאנית, שרצתה לעודד אנשים לעבד את הקרקעות כדי לשמור על הכנסותיה ממסים. שלטונות המנדט הבריטי, ואחריהם גם הירדנים, הגדירו שלעניין החוק הזה "עיבוד חקלאי" הוא "עיבוד סביר", דהיינו עיבוד התואם את תנאי תא השטח המעובד. לעומת זאת, הפרשנות הישראלית למושג "עיבוד סביר" הייתה מחמירה הרבה יותר ונטולת כל בסיס משפטי קודם, ולפיה "עיבוד סביר" הוא עיבוד מצטבר של למעלה מ־50% משטחה של כל חלקה כלומר, אם סך כל השטח המעובד בחלקה הוא פחות מ־50%, החלקה כולה נחשבת אדמת מדינה.


המנגנון המנהלי שמאחורי ההכרזות על אדמות מדינה והקצאתן להתנחלויות המעבר לשיטה פעילה של הכרזה על אדמות מדינה חייב הקצאת משאבים למיפוי גבולות השטחים שישראל טענה כי הם אדמות מדינה. לשם כך הוקם צוות מיוחד, ובראשו עמדה מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים דאז, עוה"ד פליאה אלבק. צוותה של אלבק ערך במהלך שנות השמונים עשרות רבות של סקרים, שנועדו לתחום את מה שבעיני אנשי הצוות נראה כשטחים לא מעובדים שהיה אפשר להכריז עליהם אדמות מדינה. לסקרים האלה צורפו מפות טופוגרפיות (לרוב בקנה מידה 1:20,000), ועליהן סומנו בטוש שחור השטחים שנמצא שמתאים להכריז עליהם אדמות מדינה. את הסקרים שערך הצוות של אלבק הזמינה ועדת השרים לענייני התיישבות, והם מוענו למשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים שהיה אחראי לביצוע ההכרזות בפועל, ליידוע מוכתרי הכפרים שאדמותיהם הוכרזו כאדמות מדינה, לקיום סיורים בשטח עם מוכתרי הכפרים האלה ולמתן האפשרות לערער על ההכרזה בתוך כמה שבועות.


ההיגיון המנחה מאחורי פעילותו של הצוות היה היגיון מדיני מובהק, והוא נועד לסייע בהגשמת חזון ביתורה וחירורה של הגדה המערבית. תפקידו העיקרי אפוא של צוות קו כחול היה ונותר לבחון את דִיוּקן של מפות ההכרזות על אדמות מדינה.


להרחבה בנושא הכרזה על אדמות מדינה בגדה המערבית, מומלץ לקרוא את הדו"ח "באצטלה של חוקיות" שפרסם ארגון בצלם">>goo.gl/zFsNUx