לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

"ההתיישבות הצעירה"

Forever young

I want to be forever young

Do you really want to live forever?

Forever, and ever


כשהיינו צעירים פיזמנו את מילות השיר הזה בשכנוע פנימי עמוק שמילותיו אכן יתגשמו. אבל זה לא קרה. כלומר לנו זה לא קרה. אבל לכמה ממכרינו בשטחים מסתבר שזה דווקא כן קרה. פוסט קצר על אנשים שהצליחו להערים על הזמן ולהישאר צעירים לנצח.

בשבוע שעבר פורסם כי הממשלה התכוונה "להסדיר" את מעמדם של 5 "ישובים" בשטחים השייכים ל"התיישבות הצעירה". מדובר בהתנחלויות: אבנת- ישוב קהילתי דתי, קדם ערבה - ישוב קהילתי מעורב, תל ציון | יישוב חרדי קהילתי | yishuv tel tzion | zion | tzyon ובמאחזים: עשהאל - ישוב וישוב אביגיל, שניהם בדרום הר חברון.

אריאל כהנא, הסופר המדיני של "עיתון" Israel Hayom ישראל היום, אף סיפר לקוראיו ששני המאחזים בדרום הר חברון היו "מאחזי נח"ל" בעבר. בלא רצון לפגוע במעמדו ובסמכותו המקצועית של מר כהנא, אנו ננסה היום לעשות קצת סדר בדברים (קישור לידיעה של כהנא- https://bit.ly/3pti0mT).


לשם כך נתחיל מהסוף: בניגוד לדיווח של כהנא בישראל היום, המאחזים הלא חוקיים עשהאל ואביגיל מעולם לא היו מאחזי נח"ל. מדובר בשני מאחזים שהוקמו בשלהי שנת 2001, כלומר לפני כמעט 20 שנה, על מנת להשתלט על שטחים פתוחים מדרום לחברון. על המאחז אביגיל כתבתנו מספר פוסטים בעבר, הנה הקישור לאחרון שבהם: http://bit.ly/2YmsDvT.


נחזור רגע כשני עשורים אחורה כדי להבין טוב יותר את ההקשר בו שני המאחזים הוקמו. בסוף שנת 2000 פרצה האינתיפאד'ה השנייה. שני המאחזים הללו הוקמו כחלק מגל המאחזים השני בשנים 2001-2003, שהיו השנים המדממות ביותר של האינתיפאד'ה, שבמהלכו הוקמו כ-50 מאחזים ברחבי הגדה. ההגיון מאחורי הקמת המאחזים דווקא אז, היה פשוט: אלימות ברחובות ישראל ממערב לקו הירוק היא הזמן המושלם להשתלטות על שטחים נרחבים מצידו המזרחי של הקו הירוק.


כשנה וחצי מאוחר יותר, ביום ה-25.5.2003, התקבלה החלטת ממשלה (בראשות אריאל שרון) מספר 293 שבה נכתב בין היתר: "ממשלת ישראל קיבלה היום את הצעדים המוגדרים ב"מפת הדרכים".... ממשלת ישראל מביעה תקוותה כי התהליך המדיני שיפתח, בהתאם לנאומו של הנשיא ג'ורג' בוש, מיום 24.6.2002, יביא לבטחון, שלום ופיוס בין ישראל לבין הפלסטינים." (קישור להחלטה- https://bit.ly/2YmTwjj). אגב, חלקכם אולי יתפלא לשמוע שלשר האוצר בממשלה שקיבלה את ההחלטה הזו, קראו בנימין נתניהו.


רבים ורבות כאן בטח תוהים ותוהות, מה זה בכלל "מפת הדרכים" וכיצד היא קשורה ל"התיישבות הצעירה"? ובכן באפריל 2003 פרסם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש תוכנית שכותרתה היתה: "מפת דרכים המבוססת על עשייה לפתרון קבע של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני". מטרת התוכנית כפי שנוסחה על ידי יוזמיה, היתה : "להשיג התקדמות באמצעות צעדים הדדיים, שיינקטו על-ידי שני הצדדים בתחום המדיני, הביטחוני, הכלכלי, ההומניטארי ובתחום הקמת מוסדות... היעד הוא הסדר סופי וכולל לסכסוך הישראלי-פלסטיני עד 2005..." (קישור לטקסט המלא של התוכנית- https://bit.ly/3iZ1toj).


התוכנית של בוש חולקה לשלושה שלבים שבהם כל אחד מהצדדים התחייב לבצע פעולות שונות ולהימנע מאחרות. בהקשר של ההתנחלויות ישראל התחייבה לשני הדברים הבאים:


  • ממשלת ישראל מפרקת לאלתר מאחזים שהוקמו מאז מארס 2001.

  • בהתאם לדו"ח מיטשל, ממשלת ישראל מקפיאה כל פעילות התנחלות (לרבות גידול טבעי של התנחלויות).

  • תוהים, מה קרה מאז בפועל בנוגע לשתי ההתחייבויות הללו?

  • אף מאחז לא פונה ביוזמת ממשלת ישראל ובכלל זה שני המאחזים עשהאל ואביגיל. ישראל בנתה מאז אלפי יחידות דיור בהתנחלויות, הקימה התנחלות חדשה יש מאין והכשירה או מנסה להכשיר עוד עשרות מאחזים נוספים.


אבל למה ללכת ל"מפת הדרכים"?

תראו את המכתב שיצא מלשכת שר הבטחון בעניין המאחז הצעיר אביגיל, ימים ספורים לאחר הקמתו באוקטובר 2001: "...התושבים התבקשו לפנות עוד היום את הנקודה, במידה והמתיישבים לא יתפנו בעצמם הצבא יפנה אותם מחר".

ובכן, "המתיישבים" לא "התפנו בעצמם". אבל הם כבר מזמן לא במתח האם "הצבא יפנה אותם מחר", מכיון שהם חלק מ"ההתישבות הצעירה" (קישור למכתב- http://bit.ly/3cmHlv4).


עשרות שנים חלפו מאז שישראל החלה להקים מאחזים על מנת להכשיל את הסכם אוסלו, עליו היא חתמה עם אש"ף. רבין מת. ערפאת מת. שרון מת. סאעב ערקאת מת. אבו מאזן הוא ישיש בא בימים. ואפילו שר האוצר דאז בממשלת שרון, כבר בן למעלה מ-70. אבל מתנחלי "ההתיישבות הצעירה" ממשיכים לגור כמו אז, בלי מים ובלי חשמל. מזל שמיכאל ביטון - Michael Biton ועומר ינקלביץ׳ - Omer Yankelevitch מכחול לבן דואגים להם.