לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

גם סולברג מחכה לאליהו

יצא לנו לארח כאן עד היום את השופט והמתנחל (מאלון שבות) נעם סולברג מספר פעמים, אך בעקבות פסק הדין שלו משבוע שעבר שבדעת יחיד (נגד שמונה שופטים נוספים בהרכב) אישר את "חוק ההסדרה" תוך צמצום מסויים של תחולתו, מצאנו לנכון לארח אותו כאן שוב.


תזכורת: בשבוע שעבר פסל בג"ץ את החוק שמטרתו היתה להפקיע קרקעות פרטיות מפלסטינים שעליהן נבנו באופן בלתי חוקי התנחלויות ומאחזים. השופט נעם סולברגנימק את התנגדותו לפסילת החוק בפסק דין ארוך ששווה לקרוא על מנת להבין עד כמה עמוקים שורשיו של נגע הגזענות הלאומנית הבוטה ונטולת הבושה, גם בצמרת מערכת המשפט המקומית. בשל קוצר היריעה נביא רק את הסיפא של דבריו:


"חוששני כי ביטול החוק לא יועיל – לא למתיישבים, גם לא לבעלי הקרקע. אלו לא נהנים, ואלו חסרים. הקרקעות והמבנים שאותם ביקש המחוקק להסדיר, למצער רובם, ישארו מונחים אפוא בשיממונם וקיפאונם – עד שיבוא אליהו, או עד 'להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות בו' (המוקדם מביניהם)".


חזרנו וקראנו את המשפט הזה מספר פעמים, אך נבצר מאיתנו להבין מדוע וכיצד אליבא דסולברג הקרקעות והמבנים השדודים צריכים להיוותר "מונחים בשיממונם"? היתכן כי לא ברור לשופט בית המשפט העליון סולברג שהמדינה היא זו האחראית לאכוף את החוק ולאפשר לבעלי אדמות פלסטיני