לוגו שחור.png
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש
  • Kerem Navot

ביקור מולדת

איך אפשר להתפרנס מפלישות אלימות לשטחים פרטיים? שאלו את מר קובי גור אריה מהמאחז הלא חוקי מצפה כרמים. קבלו טעימה נוספת מחאפלת הביזה של אדמות הגדה המערבית.


בשבוע שעבר פרסמנו כאן את סיפורו של ראש יחידת הפיקוח לשעבר של המנהל האזרחי, דוד קישיק כהן, שבמהלך תפקידו השתלט גם על שטחים בבעלות פלסטינים תושבי הכפר דיר ג'ריר ונטע עליהם כרם זיתים. בפוסט ציינו שקישיק כהן רחוק מלהיות התושב היחיד בהתנחלות כוכב השחר שהשתלט על שטחים פרטיים סביב ההתנחלות לצרכי חקלאות.


היום נכיר את אחד מהשכנים שלו מהמאחז הלא חוקי 'מצפה כרמים', שהוקם בסמוך להתנחלות כוכב השחר לפני כעשרים שנה. אבל בואו נתחיל עם טיפה רקע: מאז הקמתה של ההתנחלות כוכב השחר בסוף שנות ה-70, תושביה השתלטו על למעלה מ-850 דונם של קרקעות בבעלות פלסטינים, שאותם הם מעבדים כיום. בחלק גדול מהשטחים עליהם השתלטו ניטעו במהלך השנים כרמי זיתים וגפנים.


אחד מאותם אנשים שהשתלטו על שטחים חקלאיים נרחבים מאוד, הוא בחור בשם קובי גור אריה. אך מר גור אריה הוא בחור בעל יוזמה, וחקלאות לבדה לא מספיקה לו, ולכן לפני כשש שנים הוא בנה, באופן לא חוקי למותר לציין, בסמוך לכרם ענבים גדול מאוד שאותו ככל הנראה הוא מעבד, מתחם שהוא והשותף שלו מכנים "מולדת מרכז מבקרים חקלאי". אלא מה, כמקובל בהתנחלות כוכב השחר גם "מרכז המבקרים" וגם הכרם הסמוך לו, הוקמו על אדמות שנבזזו מתושבי הכפר דיר ג'ריר במהלך שני העשורים האחרונים.


מה עושים ב"מרכז המבקרים החקלאי" של גור אריה והשותף שלו? חתונות, ארועים, חאפלות, וכל מיני "הפנינגים" בחגים ובחופשים שבהם ילדי האזור הרכים לומדים כיצד לבזוז אדמות ומה אפשר לעשות עם אדמות אלו לאחר שנבזזו. אה, כמעט שכחנו, גם כל מיני אח"מים באים מדי פעם לבקר ב"מרכז המבקרים": לפני כשנתיים למשל ביקרה במקום, שרת המשפטים דאז וחובשת הספסלים האחוריים בכנסת כיום, ח"כ

איילת שקד - Ayelet Shaked. כן, שרת המשפטים של מדינת ישראל התארחה במתחם שנבנה באופן לא חוקי על קרקעות בזוזות בבעלות פלאחים מכפר סמוך שאינם יכולים להגיע לאדמותיהם בשל אלימות בת עשרות שנים.


כך נראית תרבות ביזה מושחתת: קו ישר מחבר בין לשכת שרת המשפטים ברחוב סלאח א-דין ובין אחרון המתנחלים שחי ומתפרנס מביזה ומרשויות מושחתות שמעניקות לו גיבוי.